שמן תפוז – WILD ORANGE

ישנים על הצד

בשבוע השמונה עשר, העובר ממשיך את ההתפתחות המהירה שהחל בשבועות הקודמים. משקלו מגיע כבר קרוב ל-200 גרם, ואורכו מגיע לכ-14-15 ס"מ. תוספות חדשות שמגיעות לגופו בשבוע זה הן שכבת המיילין – שכבת הגנה שעוטפת את תאי העצב, שתמשיך להתפתח לאורך ההריון ולאחר הלידה, ובנוסף – טביעות האצבעות הייחודיות של העובר.

העצמות ממשיכות את תהליך ההתקשות שלהן, ורפלקס הבליעה משתפר גם הוא, כך שהעובר ממשיך לשתות ממי השפיר המקיפים אותו.

גם שמיעתו של העובר מתפתחת עוד, וכעת הוא יכול לשמוע את פעימות הלב של אמו, וגם את זרימת הדם שלה.

בשלב זה של ההריון כבר מרגישים בדרך כלל בבירור בתנועות. גם אם עדיין לא – זה תקין. במקביל, הבטן ממשיכה לגדול, ונשים רבות חשות בשלב זה קושי במציאת תנוחת שינה נוחה. הבטן כבר גדולה מכדי לישון עליה, ושינה על הגב עלולה לגרום ללחץ של הרחם על כלי הדם, ולעיתים לקושי בנשימה. מומלץ לשכב על הצד, וניתן להסתייע בכריות תמיכה, ייעודיות או שאינן, כדי לתמוך בגב או להגביה רגל אחת.

בעקבות העלייה בנפח הדם וההתרחבות של כלי הדם, שממשיכה גם בשבוע זה, מופיעות לעיתים סחרחורות וגם לחץ דם נמוך. על מנת להקל על הסחרחורות, כדאי להקפיד לקום באיטיות, הן מישיבה והן משכיבה, ולא "לקפוץ" מהמיטה או הכיסא.

המשקל עולה

העובר הולך ומתחזק, הולך וגדל. תנועותיו חזקות יותר ומורגשות היטב, כך שקל לעקוב אחריהן. גבותיו וריסיו מתארכים, ולעומת זאת השיער הרך שכיסה את כל גופו במהלך ההריון – מתחיל לנשור. גם שיער הראש עשוי להתארך – אך הדבר משתנה מילד לילד, שכן ישנם תינוקות שנולדים ללא שיער כלל, בעוד אחרים נולדים עם שיער מלא.

משקלו של העובר מגיע בשבוע זה לכ-1.7-1.8 ק"ג. בשבועות הקרובים הוא עתיד לגדול בצורה משמעותית, בעיקר בגלל התפתחות של שכבות שומן נוספות ושל רקמות שריר.

הלידה כבר מתקרבת, והגוף מתכונן לקראתה. כדאי לדעת שאם ההריון הנו מרובה עוברים, הלידה צפויה להתרחש מוקדם יותר מאשר לידה של תינוק אחד. הריונות של שלישיה מגיעים ללידה כבר סביב השבוע הנוכחי, ותאומים נולדים בדרך כלל לפני השבוע ה-37.

בשלב זה של ההריון ניתן לראות עלייה משמעותית במשקל, במקביל לעלייה המהירה במשקל העובר – אך לא רק בגללו, אלא בעיקר בגלל נפח הדם הגדל והולך. נפח הדם מגיע בשלב זה לכ-50% יותר מנפח הדם לפני ההריון. התוספת הזו נועדה לספק שתי מטרות: ראשית, על מנת להזין היטב את העובר, ושנית, על מנת לספק עודפי דם מספיקים כהכנה לאיבוד הדם שעתיד להתרחש בזמן הלידה.

תופעת ה"ברקסטון-היקס" נפוצה מאד סביב שבוע זה. כיצד ניתן להבדיל בין צירי ברקסטון-היקס לבין צירים אמיתיים? ישנם מספר סימנים בולטים שמסייעים להבחין בהבדל. ראשית, צירי ברקסטון-היקס הם צירים שאינם סדירים. צירים אמיתיים, לעומת זאת, מופיעים בתדירות קבועה, שהולכת וגדלה בהדרגה. צירים אמיתיים גם מתחזקים בהדרגה, בעוד צירי ברקסטון-היקס נותרים באותה עוצמה.

אפשר להבחין בהבדל באמצעות הליכה קלה – הליכה אינה משפיעה כלל על צירי ברקסטון-היקס, ואילו צירים אמיתיים נוטים להתחזק בעקבות הליכה. בנוסף, צירי ברקסטון-היקס ממוקדים בחלק הקדמי של הבטן, בעוד צירים אמיתיים מורגשים גם בגב, במותניים, בירכיים ולמעשה – בכל הגוף.