שלום לך אשה יקרה, קוראים לי הני פרקש.
ב"ה נשואה כבר למעלה מ-18 שנה לאיש יקר. אמא ל-6 אוצרות, מתנות הבורא.
רוצה לשתף אותך, איך נולדה הדולה שבי, ומהו הדרייב והמנוע לתחנת הדלק הזו.
קדימה,
מודה שלא קל לי להחשף, אבל אם זה יועיל, והיה זה שכרי.
התחתנתי בגיל צעיר מאד, חסרת ניסיון. בעיר פריפרית רחוקה, רחוקה כל כך ממשפחה.
לאחר שנתיים, הייתי אמא לשני ילדים מתוקים ב"ה.
נסי לדמיין איך נראת אשה צעירה שצריכה להתמודד עם הריון, ילד, לימודים, עבודה, ומעל הכל היפרמזיס גראבידרום (מחלת הריון המתבטאת בהקאות יתר, בחילות וחולשה קיצוניות. תוכלי למצוא עליה מידע באתר)
ללא עזרה משפחתית, שבטית. לבד במערכה.
החריקות הגיעו מהר .
התוצאה – בעיות בריאות אמנם קטנות, אך משביתות. וחסרים בכל מחסני האנרגיות האפשריים.
ואשה אחת, צעירונת ממש – מרוקנת לחלוטין.
בתקופה הקשה הזו איבדתי את אבי. שעבור הטיפולים, הגיע לבי"ח בעיר מגורי.
עברו מספר שנים, והגעתי ללדת את בני בביה"ח הנ"ל.
מחדר הלידה נצפה הבניין בו החזיר אבי את נשמתו ליוצרה.
כל המכלול הזה היווה בסיס, ללידה קשה ובלתי נתפסת.
בעצם חג השבועות. עם צוות מנוכר לכל בקשה שרוח יהדות נושב ממנה.
ברגעים הקשים הללו, מול קרבת אלוקים.
הבטחתי להיות שליחה.
דיברתי איתו כמו שמדברים לאבא קרוב ואוהב,
"אבא בשמים, אני מבטיחה. תעזור לי לעבור את זה בשלום, אני יעזור לבנות שלך עד כמה שאוכל"
שם נולדה הדולה שבי.
למדתי להיות תומכת לידה, בנוסף ללימודי ייעוץ זוגי ומשפחתי.
כבר מספר שנים אני מלווה לידות בס"ד,
בתחושת שליחות עמוקה.
ומודה לד' על השילוב של טיפול ותמיכה פיזית ורגשית, הגורמים לי סיפוק עצום.
במהלך השנים, אני רואה בחדר לידה, ועוד טרום הלידה, קשת של אתגרים.
מאמינה שעם למידה ורצון, ניתן להתמודד איתם, מתוך שמחה וחיבור, בכבוד.
החל באתגרי אישיות -שעבורם האימון והתמיכה הרגשית יכולים לסייע ללידה טובה ועוצמתית.
המשך בתקשורת זוגית ובין אם לביתה. וגם חמות ומשפחה מורחבת.
וכלה בחוסר ידע, איבוד עשתונות
וקושי עצום בהתמודדות בסיטואציות מורכבות.
החלטתי בע"ה להרים את הכפפה ולתת מענה לאם, לבעל, לסבתא ולכל מי שקשור באופן ישיר או עקיף.
מעטפת לאשה בכל התהליך הנפלא הזה שנקרא פריון וילודה.
להפוך את ההמתנה, למתנה.
לחוות חוויות מתקנות. מלאות אתגר, שמחה, סיפוק, אמונה, שלווה וביטחון .
כאן בשבילך.
הני.