ציון אפגר ביילודים

ציון אפגר ביילודים

ציון אפגר הוא שיטת הערכה סטנדרטית המשמשת לבדיקת מצבם הרפואי של תינוקות מיד לאחר הלידה. השיטה פותחה בשנת 1952 על ידי ד"ר וירג'יניה אפגר, רופאת הרדמה, שזיהתה את הצורך בשיטה אחידה להערכת מצבם של יילודים.

חמשת המדדים הנבדקים

ציון אפגר בודק חמישה פרמטרים עיקריים:

1. צבע העור (Appearance) – נבדק צבע העור של התינוק, כאשר:
   • 0 נקודות: צבע כחול-חיוור בכל הגוף
   • 1 נקודה: גוף ורוד עם גפיים כחולות
   • 2 נקודות: ורוד בכל הגוף
2. דופק (Pulse) – קצב הלב נמדד:
   • 0 נקודות: אין דופק
   • 1 נקודה: פחות מ-100 פעימות לדקה
   • 2 נקודות: יותר מ-100 פעימות לדקה
3. תגובה לגירויים (Grimace) – בדיקת רפלקסים ותגובה:
   • 0 נקודות: אין תגובה
   • 1 נקודה: עיוות פנים קל
   • 2 נקודות: שיעול, התעטשות או בכי
4. טונוס שרירים (Activity) – הערכת תנועתיות:
   • 0 נקודות: רפיון מוחלט
   • 1 נקודה: כיפוף קל של הגפיים
   • 2 נקודות: תנועה פעילה
5. נשימה (Respiration) – איכות הנשימה:
   • 0 נקודות: אין נשימה
   • 1 נקודה: נשימה איטית או לא סדירה
   • 2 נקודות: בכי חזק ונשימה טובה

עיתוי הבדיקה

• בדיקה ראשונה: דקה אחת לאחר הלידה
• בדיקה שנייה: חמש דקות לאחר הלידה
• במקרים מסוימים: בדיקות נוספות בדקות 10, 15 ו-20

פירוש התוצאות

• 7-10 נקודות: מצב תקין
• 4-6 נקודות: מצב בינוני, עשוי להצריך התערבות רפואית
• 0-3 נקודות: מצב קריטי המחייב התערבות רפואית מיידית

חשיבות קלינית

1. הערכה מיידית: מאפשר לצוות הרפואי להעריך במהירות את מצב היילוד
2. קבלת החלטות: עוזר בקביעת הצורך בהתערבות רפואית
3. מעקב: מאפשר מעקב אחר התאוששות היילוד
4. תיעוד: משמש ככלי תיעוד סטנדרטי בתיק הרפואי

מגבלות

1. לא מיועד לחיזוי תוצאות ארוכות טווח
2. אינו משמש לקביעת צורך בהחייאה
3. מושפע מגורמים חיצוניים כמו תרופות הרדמה

סיכום

ציון אפגר הוא כלי חיוני בהערכת מצבם של יילודים מיד לאחר הלידה. למרות מגבלותיו, הוא משמש ככלי סטנדרטי בכל העולם ומסייע לצוות הרפואי בזיהוי מהיר של יילודים הזקוקים להתערבות רפואית. חשוב להדגיש כי הציון משקף את מצב היילוד ברגע נתון ואינו מנבא בהכרח תוצאות התפתחותיות ארוכות טווj/