בשעה טובה, הלידה מתקרבת . סיימת עם כל הבדיקות, עברת את כל ההכנות, בחרת מקום ללידה, סימנת וי על רשימת הציוד ואפילו החלטת שאת רוצה להתנהל ב"אפס הפרדה" לאחר הלידה. אז מהי בעצם גישת "אפס הפרדה", כיצד היא מתנהלת, מדוע היא מומלצת והאם היא מתאימה לכל אחת? כל התשובות ועוד כאן.
מהי גישת "אפס הפרדה"?
"אפס הפרדה" הינו תהליך המתאר את אופן השהות של היילוד עם האם לאחר הלידה. במצב של אפס הפרדה, היילוד שוהה עם האם / אב שהייה רצופה החל מלידתו ועד לשחרורו הביתה. הבסיס עליו מושתתת הגישה הוא, שיונקים בטבע לא נפרדים מהוולדות שלהם לאחר הלידה, אלא, שומרים ומגוננים עליהם בחירוף נפש, לאחר החיבור שנוצר בניהם במהלך חודשי היריון לא מעטים.
למה לי להעדיף את זה על פני עוד קצת מנוחה בלילה?
מחקרים מראים ששהיית היילוד עם אמו מרגע הלידה, ללא הפרדה במהלך האשפוז, משפרים את רווחתם הגופנית, נפשית וחברתית של האם והיילוד. בנוסף, מקצר זמן אשפוז ומאפשר ליילוד, הסתגלות רכה, רגועה ובטוחה יותר לחיים החוץ רחמיים. אצל ההורים מוביל התהליך לעלייה בתחושת השליטה וברמת הביטחון שלהם כמטפלים.
יולדת המאמצת גישת אפס הפרדה, ערה יותר לאיתותי הרעב הראשונים של היילוד, יתרון המאפשר לה לחבר את היילוד להנקה בטרם יתחיל לבכות ( שזהו סימן מאוחר לרעב), מצב המאפשר ליילוד לפתח אמון במטפל הישיר, לחוש בטוח בעולם אליו הגיע, ובנוסף מעלה את הסיכוי להצלחה בהנקה ואת ההנקה לטווח ארוך.
כחלק מתהליך הלידה ובכלל זה ב "אפס הפרדה", אנו מקפידים להניח את היילוד "עור לעור" על האם, מיד עם צאתו לאוויר העולם ונותנים להם לשהות ביחד, תוך שמירה על טמפרטורת הגוף ( ייבוש הנוזלים, כובע לראש היילוד, וכיסוי חם מעל האם והיילוד).
במחקרים נמצא שחיבור עור לעור, בסמוך לאחר הלידה:
משפר יציבות מדדים המודינמיים
רמות סוכר
ריכוז חמצן בדם
מעודד הנקה ועלייה טובה במשקל
מעודד התפתחות מוחית
מקצר תקופת אשפוז ועוד.
חיבור "עור לעור", מתבצע במחלקתנו לכלל היולדות והיילודים ( ללא קשר לאפס הפרדה), במידה והאם מעוניינת ובמצב בו האם והיילוד במצב בריאותי בטוח (סיכון נמוך).
נשמע נהדר, איפה אני נרשמת?
יולדת המעוניינת ב"אפס הפרדה", מצהירה על כך עם קבלתה לחדר לידה. הבקשה מצוינת בגיליון היולדת, ומועברת לצוות המטפל בשאר המשמרות.
בשעה טובה סיימנו עם הלידה איך מתנהל התהליך?
לאחר הלידה, המיילדת מעודדת את תהליך החיבור אם-יילוד ומדווחת למחלקת יילודים. בטווח של עד שעתיים לאחר לידה, מגיעה אחות ממחלקת יילודים לחדר לידה למיטת היולדת לבצע זיהוי וקבלה ראשונית ליילוד, זאת לפי נוהל משרד הבריאות, ומדריכה את ההורים לבטיחות. בהמשך מועברים היולדת והיילוד למחלקת יולדות להמשך טיפול ומעקב. מיקום מיטת היולדת נבחר מתוך מחשבה על נוחות השהיה במחלקת יולדות עם היילוד באפס הפרדה/ ביות מלא. כאשר האם ניידת, כעבור מספר שעות, היא מגיעה עם היילוד למחלקת יילודים לביצוע בדיקות שגרה ( קבלת אחות, בדיקת רופא, חיסונים וכו). כל הטיפולים והבדיקות שהיילוד עתיד לעבור יתבצעו בנוכחות האם או האב.
המרכז הרפואי בני ציון ובכלל זה, צוות אגף האימהות, תומכים בקיום פעילות של בי"ח ידידותי לתינוק ומעודדים אפס הפרדה. עם זאת, אנו מודעים לעובדה, שביות מהסוג הזה לא מתאים לכל היולדות ולכן, אנו מאפשרים צורות ביות נוספות ( ביות חלקי, ביות גמיש ) וניתן לשנות את הבחירה במהלך האשפוז.
לידה קלה ובטוחה
וחיבור שמח ומהנה לאוצר החדש שהגיע לעולם.
צוות אגף האימהות
1 מחשבה על “אפס הפרדה – מהי ומה מטרתה?”
אני אחרי הלידה של הבן הבכור בחרתי בביות מלא = אפס הפרדה
חושבת שצריך דבר ראשון לאפשר זאת רק מלידה שניה ואילך לאחר שהאישה זוכרת
איך זה אחרי לידה ולא חייה על פנטזיות…
ודבר שני אפשר להיות עם התינוק כל שעות היום והלילה למעט כ 5 שעות בלילה בביות חלקי וזה גם מצוין
יש הרבה נשים (במיוחד בלידה ראשונה )
שאינן מודעות מספיק לעול של ביות מלא
זה אומר שגם שלך קשה עדיין לטפל בעצמך לאחר הלידה
את צריכה לדאוג לגמרי לתינוק המתוק והקטן
להחליף לו טיטולים וכו'..
לא תמיד יש מספיק תמיכה בביה"ח לאימהות כאלו ולפעמים אפשר למצוא את עצמך במצב של את לבד עם תינוק פיצפון
חסרת ישע וכוח ואין אחיות שצמודות רק אליך כמו שהובטח לפני הלידה והבעל אולי חזר הביתה לשינה קלה לאחר לילה לבן במיון יולדות…
צריך לחשוב טוב טוב לפני כזאת בקשה
התינוקייה בביה"ח לא נוראה כמו שעושים אותה ויכול להיות ממש רגוע שם ואת צריכה את המנוחה הזו
כמו כן תמיד ניתן להתחרט ולבקש לעבור למחלקה הרגילה
רק בשמחות