הקנדידה (הפטריה ) חיה בעצם באופן טבעי , כלומר מהווה חלק טבעי מסך כל אוכלוסיית החיידקים בגוף.
במצבים מסוימים, כמו לקיחת אנטיביוטיקה, ירידה בתנגודת החיסונית של הגוף, הריון, סוכרת, או נטילת תרופות מסוימות, הפטרייה שחיה באופן טבעי בנרתיק, מתחילה להתרבות מעבר למקובל ואז הופכת להיות תסמינית . מזהים אותה על סמך המראה האופייני של ההפרשה וסיפור רפואי מתאים . ניתן להוכיח את קיומה של הפטרייה ואת הזן הספציפי על ידי שליחת דגימה מההפרשה לתרבית. ההפרשה הינה לבנה צמיגית . התופעות – במקרים הקלים – גירוד בלבד. כשזה מתפשט יותר ומחמיר, מופיעים צריבה והגרד הופך קשה יותר, יכולות להופיע גם נפיחות ואדמומיות .הריון ושימוש בגלולות למניעת הריון גורמים לעלייה בכמות הגליקוגן בתאי האפיתל .סכרת בלתי מאוזנת ונטילת תרופות כמו סטרואידים עלולה להתבטא בצמיחת יתר של קנדידה.גם ביגוד הדוק, עלול לסייע בהתרבות הפטרייה. הסיבה: הגברת הלחות והחום.
הפטרייה יכולה לחלוף לבד ויכולה לחלוף הרבה יותר מהר עם טיפול פשוט ויעיל. לפעמים ללא טיפול הפטרת יכולה להפוך למצב כרוני ואז הטיפול קשה יותר וממושך יותר .
כאשר יש חשש לזיהום פטרייתי ניתן לטפל בתכשירי נרות וגינלים או משחה (ניתן לרכוש תרופות כמו אגיסטן ללא מרשם רופא). טבליות אגיסטן מאושרות לשימוש בהריון, טבליה בלילה במשך שלושה לילות מטפלת היטב בפטרייה. אם הגרד הינו גם חיצוני ניתן למרוח משחת פוליקוטן או אגיסטן.
אם יש פטרת חוזרת רצוי להמנע מפחמימות מרובות, וללבוש ת. כותנה. שילוב של טיפול פרוביוטי (חיידקים ששומרים על חומציות הנרתיק), או טיפול ששומר על חומציות הנרתיק כמו אינטימה C, יכול לזרז את ההחלמה. בקרב נשים עם נטייה לזיהומים או לפטרת , טיפול פרוביוטי יכול למנוע הופעת זיהומים עתידיים.
