עד לפני דור, אישה הרה ששאלה אם מותר לה להתאמן שמעה לא פעם עצה אחת: לנוח. היום אנחנו יודעים שברוב המקרים העצה הזו שגויה. פעילות גופנית סדירה בהריון לא רק בטוחה לרוב הנשים, היא אחת ההמלצות המועילות ביותר שאפשר לתת להן.
ובכל זאת, בקליניקה אני שומע את אותן שאלות שוב ושוב. מותר לרוץ? מותר להרים משקולות? צריך להפסיק לשחות בשליש האחרון? במאמר הזה אנסה לענות עליהן, ולהפריד בין מה שידוע היום לבין מה שנשאר מהעבר.
למה בכלל לזוז?
היתרונות של פעילות גופנית בהריון מבוססים היטב במחקר. נשים פעילות נמצאות בסיכון נמוך יותר לסוכרת הריון, ליתר לחץ דם ולרעלת הריון, ולעלייה עודפת במשקל. הן סובלות פחות מכאבי גב, מעצירות ומקשיי שינה, ומדווחות על מצב רוח טוב יותר ועל פחות תסמיני דיכאון.
יש גם עדויות לכך שפעילות סדירה מקטינה מעט את הסיכוי ללידה בניתוח קיסרי, ומקלה על ההתאוששות אחרי הלידה.
ומה עם העובר? בהריון תקין, פעילות גופנית מתונה אינה מעלה את הסיכון להפלה, ללידה מוקדמת או למשקל לידה נמוך. זה אולי המסר החשוב ביותר: תנועה אינה מסכנת את העובר, והיא מיטיבה עם שניכם.
כמה ואיך?
ההמלצה המקובלת בעולם היא לפחות 150 דקות בשבוע של פעילות אירובית בעצימות בינונית, למשל חצי שעה ביום, חמישה ימים בשבוע. אפשר גם לחלק את הזמן לפרקים קצרים יותר לאורך היום.
איך יודעים שהעצימות נכונה? הכלל הפשוט ביותר הוא "מבחן הדיבור": בזמן הפעילות אפשר לנהל שיחה, אבל קשה לשיר. נשים שהתאמנו באופן קבוע לפני ההריון יכולות בדרך כלל להמשיך באותה פעילות, תוך התאמה לתחושה. נשים שלא היו פעילות יכולות להתחיל עכשיו, בהדרגה, אפילו מעשר דקות הליכה ביום.
פעילויות שמתאימות במיוחד להריון:
- הליכה, הפעילות הפשוטה והנגישה ביותר
- שחייה והתעמלות במים, שבהן המים נושאים את משקל הגוף ומקלים על המפרקים
- רכיבה על אופני כושר נייחים
- יוגה ופילאטיס בהתאמה להריון
- אימוני כוח במשקלים קלים עד בינוניים
- תרגילי רצפת אגן, שכדאי להתחיל כבר בהריון
חמישה מיתוסים שכדאי להיפרד מהם
"ריצה עלולה לגרום להפלה." אין לכך בסיס מחקרי בהריון תקין. נשים שרצו לפני ההריון יכולות בדרך כלל להמשיך, כל עוד הן מרגישות בנוח.
"אסור שהדופק יעלה מעל 140." זו המלצה ישנה שננטשה מזמן. היום מכוונים לפי התחושה ולפי מבחן הדיבור, ולא לפי מספר קבוע.
"הרמת ידיים מעל הראש תגרום לחבל הטבור להיכרך סביב צוואר העובר." זו אגדה עממית, ללא כל בסיס רפואי.
"מי שלא התאמנה לפני ההריון לא צריכה להתחיל עכשיו." להפך. ההריון הוא הזדמנות מצוינת להתחיל, בעצימות נמוכה ובהדרגה.
"שכיבה על הגב אסורה לגמרי." נכון רק בחלקו. מאמצע ההריון, שכיבה ממושכת על הגב עלולה ללחוץ על כלי דם גדולים ולגרום לסחרחורת. תרגיל קצר על הגב בדרך כלל אינו בעיה, אבל כדאי להעדיף שכיבה על הצד או בשיפוע.
ממה כדאי להימנע
- ענפי מגע ופעילויות עם סיכון גבוה לנפילה, כמו כדורסל, אומנויות לחימה, רכיבה על סוסים וסקי
- צלילה עם בלוני אוויר, שעלולה לסכן את העובר
- פעילות מאומצת בחום כבד, או בגובה רב בלי הסתגלות
- יוגה חמה ומצבים שבהם הגוף מתחמם יתר על המידה
- התייבשות: כדאי לשתות לפני הפעילות, במהלכה ואחריה
מתי לעצור ולפנות לרופא
עצרו את הפעילות ופנו לרופא אם מופיע אחד מאלה:
- דימום מהנרתיק או דליפת נוזלים
- צירים סדירים וכואבים
- סחרחורת, תחושת עילפון או כאב ראש
- כאב בחזה, או קוצר נשימה עוד לפני המאמץ
- כאב או נפיחות בשוק
- חולשת שרירים שמשפיעה על שיווי המשקל
- ירידה בתנועות העובר
למי נדרשת התייעצות מוקדמת
ברוב ההריונות אין צורך באישור מיוחד כדי להתחיל לזוז. ובכל זאת, יש מצבים שבהם חשוב להתייעץ עם הרופא לפני שמתחילים או ממשיכים: מחלת לב או ריאה משמעותית, שליית פתח, דימומים חוזרים, צירים מוקדמים או ירידת מים, רעלת הריון או לחץ דם גבוה, צוואר רחם קצר או תפר בצוואר הרחם, הריון מרובה עוברים עם סיכון ללידה מוקדמת ואנמיה קשה. במצבים האלה לא תמיד צריך לוותר על תנועה, אבל צריך להתאים אותה.
ולסיום
אני מציע לחשוב על פעילות גופנית בהריון כמו על חומצה פולית: המלצה פשוטה, זולה ומבוססת, שמיטיבה עם האם ועם התינוק. אין צורך בציוד מיוחד או במנוי לחדר כושר. נעליים נוחות, בקבוק מים והקשבה לגוף הם התחלה מצוינת.
המידע במאמר הוא כללי ואינו מחליף ייעוץ רפואי אישי. בכל שאלה או חשש, פנו לרופא המטפל.