מודה לה' שהפגיש בינינו, לפני שהכרתי אותך חשבתי שאין לי סיכוי ללידה קלה . הייתי מאד מיואשת. ולא האמנתי לחברות ומשפחה שסיפרו על לידות קלות. ב"ה היום אני כבר לא מפחדת מלידה. הצלחתי לחזור לשגרה ב"ה במהירות ואני רגועה ושמחה גם עם הילדים הגדולים . תודה הני שנתת לי את האמון שאני לא חייבת לעבור לידות קשות. ועל האווירה המיוחדת שהייתה בחדר לידה. זוכרת רגעים מרגשים ושמחים , וזה מטשטש את החוויות מהלידות הקודמות. מאחלת לך להמשיך לעזור לעוד נשים לחוות לידות טובות יותר ולא להרגיש פחד מלידה.
בעבר, עם איחור בווסת, היו הנשים סופרות תשעה חודשים, והחל מתחילת חודש תשיעי , נערכות ללידה. יש הסוברות כי התארגנות זו היא שיצרה את המושג "קינון".
כיום, ההריון נרשם החל מתאריך הווסת האחרון. למרות שהוא מתחיל כשבועיים לאחר מכן, כאשר מתרחש הביוץ. כיוון שקשה לדעת את מועד הביוץ, קבעו את יום הווסת כמדד לחישוב גיל ההריון. את גיל ההריון מציינים על ידי חלוקה לשבועות. הסיבה לכך היא הבדיקות והמעקבים הרבים שהתווספו עם השנים. כך, קל יותר לבדוק את שלום האם והעובר.
לידה במועד נחשבת כזו המתרחשת בין השבועות 37-40 .
לידה המתרחשת לפני שבוע 37 היא לידה מוקדמת. בארץ יש כ7% מכלל הלידות אשר מתרחשות לפני המועד. לשבוע ההריון בו מתרחשת לידה מוקדמת ישנה משמעות רבה מבחינת הסיבוכים ובעיות הפגות, ולכן נעשית חלוקה עפ"י שבוע הלידה. לידה בשבועות 34 ועד 37 הינה לידה מוקדמת מאוחרת . לידה בין השבועות 32-34 נקראת לידה מוקדמת בינונית. בין השבועות 28-32 זוהי לידה מוקדמת מאד וקודם לכן זו לידה מוקדמת קיצונית.
לידה לאחר המועד המשוער נקראת " הריון עודף" . בשבועות אלו תתבקשי להגיע לביקורת הריון עודף במרפאה או בביה"ח. החל משבוע 41, ועפ"י נתונים אישיים, ופרוטוקולים של בתי החולים, ימליץ הצוות על יילוד. מחשש להזדקנות שילייה וסיכון ההריון.
כאמור, ישנה חשיבות גדולה מאוד בספירת ההריון בשבועות בצורה נכונה בשביל הבדיקות והמעקב. אך מי שתשתמש בשיטה זו של גילוי גיל ההריון הוא לרוב רופאת הנשים שלך. אך ביום יום ובשפה משפחתית וקהילתית, קל יותר לציין את החודש בו את נמצאת. בנוסף ישנם מצבים בהם נדרשת בדיקת הטרימסטר = חלוקת הריון ל3 שלבי התפתחות העובר. כל טרימסטר נמשך כ3 חודשים. טרימסטר נבדק עבור נטילת תרופות בהריון ועוד.
בואי נעשה סדר:
חלוקת ההריון עפ"י טרימסטר-חודש-שבוע
טרימסטר ראשון :
שבועות 1-6 חודש ראשון.
שבועות 7-10 חודש שני.
שבועות 11-15 חודש שלישי
טרימסטר שני :
שבועות 16-19 חודש רביעי.
שבועות 20-23 חודש חמישי.
שבועות 24-27 חודש שישי
טרימסטר שלישי:
שבועות 28-32 חודש שביעי.
שבועות 33-36 חודש שמיני.
שבועות 37-40 חודש תשיעי
הריון עודף:
שבועות 41-42..
איך תדעי באיזה שבוע את בדיוק? שבוע הריון מסתיים עם תום שבוע הריון. בכל אותו יום, בכל שבוע , ישתנה לך שבוע ההריון, ומעבר אליו יספרו הימים ב+. לצורך העניין, אם את בשבוע 15 ביום ראשון. ביום שני תוכלי לציין שבוע 15+1. אין סיבה לחשב חישובים מסובכים מידי, בדיוק בשביל זה יצרנו עבורך את מחשבון ההריון שנמצא בראש העמוד . בו תוכלי לקבל את התל"מ – (תאריך הלידה המשוער ) שלך וגם פירוט על מה מתרחש בכל שבוע הריון, התפתחות העובר, שינויים שחלים בך, ומה חשוב לך לזכור ולדעת.
הריון או ווסת?
השבוע הראשון להריון הוא בעצם השבוע הראשון לווסת. אך הוא נספר ברפואה כשבוע הראשון, קשה לדעת מתי בדיוק מתרחש הביוץ. מהסיבה שקשה לדעת את המועד המדויק בו הביצית הופרתה. על מנת לפתור את הבעיה, נבחרה נקודה אפשרית לאיתור – תחילת הווסת האחרון. כלומר – השבוע הראשון להריון הוא אותו השבוע של הווסת האחרון. ולכן מספר השבועות מוארך בכשבועיים. ייתכן כי הרופא ייחשב את שבוע ההריון באופן שונה בהתאם לאולט'.
בכל מקרה, כדאי שתתחילי לדאוג לבריאותך ולבריאות העובר: מומלץ להמעיט בנטילת תרופות ללא מרשם, ולהיוועץ ברופא לגבי המשך נטילת תרופות קבועות.
כמובן, חשוב ליטול תוסף חומצה פולית. תזונה מאוזנת תסייע לך להתחיל את ההריון באופן נכון ובריא בע"ה.
שמירה על הבריאות במהלך ההריון כוללת גם שמירה על כושר גופני. פעילות גופנית תסייע לך לשמור על מראה טוב ועל ההרגשה הטובה, וחשוב יותר, הוכח שאימון גופני מפחית את הסיכויים לעבור הפלות וסיבוכים בלידה.
היי, רגע…
לפני שאת צוללת בע"ה ל-9 חודשים… יש כמה דברים חשובים:
מתקרב, אך עדיין לא הריון.
בסוף השבוע השני, שהוא בעצם עדיין לא שבוע הריון בפועל, מתרחש בד"כ הביוץ. הקרום שריפד את הרחם והתמוסס עם הווסת, מתעבה חזרה, מחדש.
הורמון האסטרוגן עולה. הורמון זה גורם להפרשות לבנות ריריות המסייעות בפינוי פסולת.
תהליך הביוץ מתקיים כאשר יוצאת ביצית מאחת השחלות. בדרך כלל הביצית משתחררת כל חודש משחלה אחרת. גם אם רק שחלה אחת מתפקדת, ייתכן מאוד כי אותה שחלה תתפקד בכל חודש וכך לא תפגע הפוריות. מרבית הנשים לא מודעות ולא חשות בביוץ, אך יש כאלו שיכולות לחוש בו. ניתן לעקוב אחרי הביוץ באמצעות מקלוני ביוץ, בדיקות הורמונליות וערכיות ביוץ ביתיות.
במקרה שמשתחררת יותר מביצית אחת, יכול להיווצר מצב של הריון תאומים לא זהים.
משהו מתחיל להתרקם
בשעה טובה, בשבוע זה קורית ההפריה, ובעצם מתחיל תהליך ההריון. הביצית המופרית מתחילה לנוע לאורך אחת החצוצרות לכיוון הרחם, תוך כדי חלוקה מתמדת של התא. מסע זה אורך בין שבעה לעשרה ימים, שבמהלכם הביצית המופרית מתחלקת שוב ושוב, ונוצר כמעין כדור של כמה מאות תאים בגודל של כמילימטר שנקרא בלסטוציסט. בתום המסע הבלסטוציסט מתמקם ברחם. תהליך זה נקרא השתרשות. בזמן ההשתרשות ייתכן דימום קל שעשוי להימשך יום יומיים. ויש צורך לבדוק הלכתית לגבי טהרה.כיוון שהשיליה עדיין לא התפתחה, הבלסטוציסט מקבל את אספקת החמצן וחומרי ההזנה להם הוא זקוק מכלי הדם, בדפנות הרחם.
כשהבלסטוציסט משתרש ברחם, מתחיל הגוף לייצר הורמון פפיטידי בשם (HCG הורמון בטא – Beta human chorionic gonadotropin)
הורמון זה גורם לשחלות לעצור שחרור ביציות מדי חודש, ובנוסף להפרשה מוגברת של הורמוני אסטרוגן ופרוגסטרון. האחראיים בין היתר לכך שהגוף לא ידחה את הבלסטוציסט שהתהווה בדופן הרחם, ואת התינוק בהמשך.
הורמון הבטא הוא האינדיקטור הראשוני, הוודאי, לקיום הריון.אך עדיין מוקדם מידי מכדי למדוד את כמותו בשבוע זה.
פס אחד או שניים?
הביצית המופרית – הבלסטוציסט, ממשיכה להתפצל, ובשבוע זה היא מתפצלת לשני חלקים, בחלק שצמוד לדופן הרחם מתפתחים זקיקים שבהמשך תיווצר מהם השיליה והחלק השני – העובר.
שק ההיריון והחלמון מתחילים להיווצר.
שק החלמון מתמלא בהמשך במי שפיר שמגן על העובר.
הזקיקים מזינים את העובר עד להיווצרות השיליה המתפקדת והמחברת בינך לבין העובר.
ייתכן כי השבוע תוכלי כבר לדעת כי את בהריון, באמצעות ערכת בדיקת הריון ביתית, או להמתין לשבוע הבא, ולעבור בדיקת הריון (בטא) מסודרת.
אם אין הריון, סביר להניח שהווסת תופיע במהלך השבוע הזה. במידה ולא הגיע המחזור החודשי, אך תוצאת בדיקת ההיריון שלילית, עדיין ייתכן שקיים הריון. וכי כמות חלבון ה HCG (החלבון המצביע על ההריון) עדיין לא הגיעה לכמות היוצרת תוצאה חיובית. יש להמתין מספר ימים ולחזור שוב על הבדיקה.
אם אכן קיים הריון, ייתכן שתחושי במצבי רוח, עייפות, רגישות באזור הפטמות, בחילות, וגם תיתכן תחושת צורך דחוף להתפנות. עדיין ייתכן דימום קל ולא מדאיג שנובע מהשתרשות, המצריך ברור הלכתי עבור טהרה. אך בד"כ בשלב זה אפשר להיפרד מהמחזור החודשי עד ללידה בע"ה.
זה כבר אמיתי…
אם בשבוע שעבר עדיין התלבטת אם מדובר בהריון או לא – עכשיו זה כבר אמיתי, ואת כבר יכולה לדעת בוודאות, באמצעות בדיקה ביתית, בדיקת דם או אפילו אולטרסאונד, שאת בהריון.
בשבוע זה, העובר מתחיל להתפתח בקצב מהיר מאד. מכאן ועד השבוע העשירי אלו הם השבועות הקריטיים ביותר להתפתחותו של העובר, וגם השבועות בהם הוא פגיע ביותר. אורכו של העובר עדיין קטנטן מאד – 1.5-2.5 ס"מ בלבד, משהו כמו גרגר שומשום… אך למרות הגודל הזעיר, כבר ניתן לזהות באמצעות בדיקת אולטרסאונד היכן נמצא החלק הקדמי של העובר – בו יתפתח הראש (וכבר עכשיו מתחיל להתפתח בו המוח), והיכן חלקו האחורי. סביב סוף השבוע הזה, גם לבו של העובר מתחיל לפעום.
העובר הזעיר מורכב משלוש שכבות של תאים. השכבה החיצונית נקראת אקטודרם, וממנה מתפתח המוח, וכן החלקים החיצוניים של התינוק, כמו העור והשיער. השכבה האמצעית היא המזודרם, ממנה עתידים להתפתח הלב, מערכת העיכול, העצמות וגם השרירים של התינוק. השכבה הפנימית היא האנדודרם, ממנה מתפתחים מספר איברים פנימיים נוספים, ובעיקר – מערכת הנשימה.
בשבוע זה כנראה תחושי בעייפות מוגברת, שתימשך בשבועות הקרובים. גם בזמן שאת נחה, גופך עובד בשבועות אלה קשה מאד, ומכאן העייפות. עשויות להופיע תופעות נוספות, כמו בחילות מתגברות ורגישות בחזה. אצל נשים מסוימות מופיעים בשלב זה גם כאבי ראש. מרבית התופעות הללו חולפות בתוך מספר שבועות.
לב פועם
בשבוע זה העובר עובר התפתחות משמעותית, ובסופו כבר מגיע לגודל של 4-6 מ"מ. הראש, שהחל להתפתח בשבוע שעבר, יהיה גדול באופן משמעותי ביחס לשאר הגוף, שמתחיל להתפתח משמעותית רק בשבוע זה. בשבוע זה כבר ניתן כמעט תמיד לראות את הדופק של העובר באולטרסאונד. לבו של העובר פועם בקצב של 100-130 פעימות לדקה, קצב מהיר מאד. האיברים הפנימיים מתחילים להתפתח, וגם האיברים החיצוניים – הידיים והרגליים למשל – מתחילים לקבל צורה.
זהו השלב שבו מומלץ לגשת אל הרופא, ולבצע מספר בדיקות דם חיוניות על מנת לוודא שגופך נמצא במצב תקין ומוכן ללידה, וגם אולטרסאונד, כדי לזהות את הלב הפועם ואת תקינות ההריון. באולטרסאונד ניתן גם לראות אם מדובר בהריון רגיל, או אולי דווקא בהריון מרובה עוברים…
כמובן, חשוב להמשיך ליטול חומצה פולית, ויטמין D ותוספי תזונה אחרים.
בשלב זה עדיין יש סבירות גבוהה לבחילות ולעייפות גדולה, ויש גם נטייה למצבי רוח קיצוניים ולשינויים פתאומיים במצב הרוח. הסיבה לכך היא רמות גבוהות של הורמונים שקיימת בגוף.
במקרים מסוימים, עלולים להופיע דימומים קלים בשבועות הראשונים להריון. לרוב הם תקינים ואינם משמעותיים להמשך ההריון, אך במקרים מסוימים הם עלולים להראות שישנה בעיה מסוימת. לכן במקרה כזה, מומלץ לגשת לרופא ולוודא שהמצב תקין.
מתחילים לגדול
בשבוע זה העובר מגיע לאורך של כסנטימטר, ולמשקל של כגרם אחד. עדיין קטנטן, אך גופו הולך ומתפתח: הפנים מתחילות להיווצר וניתן לראות פה, עפעפיים והתחלה של אף. מערכת העיכול מתפתחת וכך גם כלי הדם והמוח, הכבד והכליות. גם איברי הגוף החיצוניים מתפתחים, ואפשר לראות כפות ידיים ורגליים ואפילו התחלה של אצבעות. לעובר ישנו בשלב זה מעין "זנב", שהוא חלק מתמשך של עצם הזנב, וצפוי להיעלם עם התקדמות השבועות.
בשלב זה של ההריון צפויות עדיין בחילות, עייפות ומצבי רוח משתנים. עור הפנים נעשה לעיתים שמנוני יותר, ומופיעים פצעונים. חשוב לדאוג לניקיון קבוע של עור הפנים על מנת לטפל בפצעונים. גם הצורך להתפנות בתכיפות גבוהה נמשך בשלב זה, כתוצאה מריבוי נוזלים בגוף. נשים מסוימות כבר עולות מעט במשקל בשלב זה, אך אחרות – בפרט אלו שנוטות להקאות בעקבות הבחילות – דווקא יורדות במשקל, או נשארות במשקל יציב. אין מה לדאוג, העלייה במשקל תגיע בהמשך, כשגם העלייה במשקל של העובר תיעשה משמעותית יותר.
מקום מרווח
בשבוע זה, מוחו של העובר מתפתח באופן מהיר, ונוצרים קישורים בין הנוירונים שבו (אלו הם תאי העצב שבמוח). העפעפיים כבר מכסים את העיניים, המרפקים נוצרים וידיו של העובר מונחות כעת מעט מעל לבו, כשהן מקופלות מעט. עצמות גופו של העובר מתחילות להתקשות, והזנב שקיים בשלב הראשון מתחיל להיעלם בהדרגה. גם איברי הרבייה מתחילים להיווצר. אורכו של העובר מגיע בשבוע זה ל-8-11 מ"מ. העובר הקטנטן זז כל הזמן בתוך הרחם, אך גודלו הקטן אינו מאפשר לאם לחוש בזאת עדיין.
בשלב זה, נוסף לתחושות ולתופעות שכבר מוכרות מהשבועות הקודמים, מופיעות לעיתים התכווצויות קלות בבטן התחתונה, שמצביעות על ההתרחבות של הרחם, שגדל על מנת להעניק מקום לעובר המתפתח. קשיים בשינה נפוצים גם הם בשלב זה של ההריון, לרוב בגלל צורך מוגבר להתפנות גם בלילה. השינה שמופרעת מוסיפה גם היא לתחושת העייפות הנפוצה בשבוע זה.
כמו ענב קטן
העובר ממשיך לגדול בשבוע זה, ולקראת סוף השבוע מגיע לאורך של 13-17 מ"מ, כמו ענב קטן. מרבית האיברים המרכזיים בגופו של העובר כבר נוצרים עד שבוע זה, ומכאן והלאה הוא עתיד לגדול ולהוסיף לאורכו ולמשקלו במהירות רבה. פניו של העובר מתחילות להיראות אנושיות, ועיניו כרגע סגורות. לבו הפועם של העובר כבר מחולק לארבעת חדריו. אצבעות הידיים והרגליים נוצרות, וכך גם סחוסים ותאי עצם. עצמות גופו של העובר ממשיכות להתקשח.
מבחינה רפואית, בשבוע זה עובר העובר שלב בהתפתחותו: הוא עובר ממצב של embryo – העובר בשלבים המוקדמים של התהוותו – למצב של fetus – השלב המתקדם יותר של העובר, שכבר מתחיל לדמות במראהו לתינוק.
בשלב זה עדיין ישנה עייפות רבה, וכן בחילות והקאות ומצבי רוח משתנים. לעיתים מתווספים לאלה גם סחרחורות, תחושת גודש באף ובמקרים מסוימים גם דימומים מהאף. בנוסף, נפח הדם גדל, ולעיתים הדבר גורם למראה ורדרד יותר של העור. תחושה של נפיחות בבטן או גזים נפוצה גם היא, כיוון שהורמון הפרוגסטרון המפורש בגוף בזמן ההריון גורם להרפיה של השרירים ולאיטיות בפעילות של מערכת העיכול.
תחושות נפוצות נוספות הן התכווצויות קלות בבטן התחתונה וכן הפרשות בצבע ורדרד או חום. כל עוד ההתכווצויות אינן חזקות מאד, וההפרשות אינן אדומות ממש – הן אינן מצביעות על בעיה כלשהי.
מומלץ מאד להקפיד על שתיה מרובה בתקופה זו של ההריון, ובכלל, לכל אורך תקופת ההריון. נפח הדם בגוף גדל, כאמור, וחוסר שתיה עלול לגרום במהירות רבה מהרגיל למצב של התייבשות או של דלקות בדרכי השתן. גם הובלת החמצן והמזון אל העובר תיעשה יעילה יותר בזכות השתייה המרובה.
כדאי לדעת שבתקופה זו של ההריון, נפוצות תחושות של חרדה ולחץ. אלו מופיעות גם בגלל ריבוי ההורמונים בגוף, וגם בשל החשש מן השינויים הגדולים שהגוף עובר, והשינוי הצפוי בחיים, שיגיע בעז"ה לאחר הלידה. זהו מצב נורמלי ותקין, אך כדאי לשתף אדם קרוב בחששות ולקבל תמיכה, וגם לקבל מידע מפורט על מה שמתרחש ועתיד להתרחש בס"ד , על מנת לחוש מוכנים.
תינוק קטנטן
בשבוע זה של ההריון כל אברי הגוף החיוניים של העובר כבר קיימים. הוא מקבל מראה אנושי כמעט לגמרי, אף שגודלו של הראש עדיין שווה כמחצית מכל גודל העובר. העובר גדל כעת במהירות, ובסוף השבוע הזה הוא עתיד להגיע לאורך של כ-27-35 מ"מ, ולמשקל של כ-4 גרמים.
בשבוע זה מתחילים להתפתח חלקים נוספים בגופו של העובר: הציפורניים והשיער, למשל. אצבעות הידיים והרגליים מופרדות זו מזו, עצבים שיוצאים מחוט השדרה מתחילים להתפתח, והכבד מייצר כדוריות דם אדומות.
בשלב זה עדיין נפוצות תחושות הבחילה וההקאות, השינויים במצב הרוח ובעיקר העייפות. חשוב לאפשר מנוחה רבה ככל שניתן, על מנת לתת לגוף את הכוח לעבוד ולסייע להתפתחות של העובר. סביב שבוע זה כבר ניתן לראות עלייה במשקל, וגם התרחבות של המותניים, אף שעדיין קשה להבחין בהריון מבחוץ.
החל משבוע זה ניתן לבצע בדיקת סיסי שיליה (CVS). זוהי בדיקה פולשנית, בדומה לבדיקת מי שפיר, שבאמצעותה ניתן לזהות מומים גנטיים אצל העובר – כמו CF, אנמיה חרמשית, תסמונת דאון וכדומה. בדיקה זו אינה נחשבת לבדיקה בסיסית שחשובה לתקינות ההריון, וכל אישה תעשה כפי שמורים לה רבותיה.
לאכול בשביל שניים?
העובר הקטנטן כבר אינו קטנטן כל כך, וההתפתחות שלו מואצת יותר ויותר. בסוף השבוע הזה הוא מגיע לאורך של 3-5 ס"מ, ומשקלו כבר מגיע ל-7-12 גרם. בשבועות הקרובים הוא עתיד להכפיל את גודלו.
כל האיברים החיוניים של העובר כבר מפותחים היטב, ועצמותיו ממשיכות להתקשות. אפילו ניצני שיניים כבר מופיעים. גם מנגנון הבליעה של העובר מפותח, ובשלב זה הוא בולע ממי השפיר שברחם.
תופעות נפוצות בשלב זה הן כמובן הבחילות וההקאות – אם כי אלה עתידות, במרבית המקרים, להיחלש או להיעלם בשבועות הקרובים. לעיתים נוספת לאלה גם תחושה של צרבת, ולעיתים – הפרשה מוגברת של רוק. ההפרשה הזו נוצרת לעיתים כתוצאה מהבחילות והצרבות, ולכן שימוש באמצעים שמקלים על התופעות הללו יסייע גם להפרשה המוגברת של הרוק.
בשלב זה מתחילה עלייה משמעותית יותר במשקל. חשוב לשמור על תזונה בריאה, ולא להפריז באכילה. במהלך ההריון, אישה זקוקה לתוספת של כ-500 קלוריות ביום בלבד, על מנת לספק את הצרכים של העובר המתפתח. המיתוס של "לאכול בשביל שניים" הוא מיתוס בלבד, ואין צורך לאכול כמות כפולה… רק להוסיף מעט קלוריות, שרצוי שיגיעו ממאכלים בריאים, מגוונים ואיכותיים.
גדול פי שלושה
בשבוע זה, כל המערכות העיקריות בגופו של העובר כבר פועלות. במוח, שכבר קיבל את המבנה הבסיסי שלו, מתחילות להיווצר סינפסות – קשרים עצביים בין תאי העצב. מערכת העצבים כולה מתפתחת בשבוע זה, והעובר מתחיל לפתח רפלקסים, כמו הבליעה, שהחלה להתפתח כבר בשבוע הקודם, והרפלקס החמוד של מציצת אצבע. הכליות של העובר כבר פועלות גם הן, ובשבוע זה העובר מתחיל להפריש שתן אל מי השפיר. העיניים, שבתחילת ההתפתחות נמצאות קרוב יותר לצדי הראש, מתקרבות כעת זו אל זו.
עיקר ההתפתחות בשבוע זה ובבאים אחריו מתמקדת בחלוקה נוספת של תאים ובגדילה של כל מערכות הגוף. בשבוע זה, העובר כבר מגיע למשקל של כ-14 גרם – כלומר הוא שילש את משקלו בתוך שבועיים בלבד.
בשבוע זה מסתיים, למעשה, הטרימסטר (השליש) הראשון של ההריון. עם המעבר לטרימסטר השני, גם הסיכון להפלה טבעית יורד באופן משמעותי.
סביב שבוע זה ניתן לבצע בדיקת שקיפות עורפית. זוהי בדיקת אולטראסאונד שבה נבדק עובי הנוזל אשר מצטבר בעורפו של העובר. מדובר בבדיקת סקר, כלומר הבדיקה עצמה אינה מזהה מומים אצל העובר, אך כאשר מתגלה עודף נוזל בבדיקה – ניתן לומר שהעובר נמצא בסיכון גבוה יותר מעוברים אחרים להימצאות של מומים אנטומיים, כמו מומי לב, מומים כרומוזומאליים כמו תסמונת דאון, או מומים גנטיים אחרים. בדיקה זו אינה נחשבת לבדיקה בסיסית שחשובה לתקינות ההריון, וכל אישה תעשה כפי שמורים לה רבותיה.
בשלב זה הבחילות מתחילות להיחלש ואף להיעלם, וגם העייפות הכבדה של תחילת ההריון חולפת, לפחות באופן חלקי. לעיתים מגיעות בשלב זה צרבות. מומלץ להימנע ממזון מטוגן או חריף, ולאכול מעט בכל פעם, במקום ארוחות גדולות ומלאות.
המותניים ממשיכות להתרחב ולעיתים מתחילים לראות סימנים חיצוניים להריון.
הטרימסטר השני
העובר הקטן ממשיך לגדול בקצב מהיר מאד, ושוב מכפיל את משקלו. הוא מגיע בשבוע זה למשקל של כ-28 גרם. במקביל, גם השיליה מתפתחת מאד, ומספקת לעובר מזון וחמצן. משקלה של השיליה בשלב זה זהה, פחות או יותר, למשקלו של העובר עצמו. השיליה אחראית לפינוי הפסולת והרעלים שהעובר פולט מגופו, וגם מייצרת הורמונים כמו אסטרוגן ופרוגסטרון, אשר שומרים על התפתחות ההריון והתקדמותו.
ראשו של העובר, שעד עתה היווה כמחצית מגודלו, מתחיל לקבל יחס פרופורציונאלי יותר, ומהווה בשלב זה שליש מגודלו של העובר. העצמות מתקשות והצלעות מתפתחות. מערכת העיכול של העובר ממשיכה להתפתח, וכך גם איברים נוספים – הלבלב, למשל, מתחיל בשבוע זה להפריש אינסולין.
העובר גם ממשיך לזוז הרבה בתוך מי השפיר, אך עדיין אין אפשרות לחוש בכך, בשל גודלו הקטן עדיין.
שלב זה של ההריון הוא בדרך כלל השלב הקל ביותר. התחושות הרעות, העייפות והבחילות של תחילת ההריון חולפות ברובן, והמשקל העולה עדיין אינו מכביד. עם זאת, המשקל ממשיך לעלות וגם המותניים ממשיכות להתרחב בהתאם לגדילה של הרחם. בתקופה הקרובה ניתן יהיה להבחין חיצונית בהריון. זה הזמן להנות מן ההריון!
חשוב להמשיך להקפיד על שתייה מרובה ועל תזונה בריאה ומאוזנת, על ניקיון של עור הפנים ועל פעילות גופנית מתונה, המתאימה ליכולות.
שיער עדין
בשבוע זה, העובר מזיז הרבה את הגפיים ואת הפנים, ותנועותיו נעשות גדולות וחזקות יותר – אך לרוב אין עדיין אפשרות לחוש בכך, למרות גודלו המתפתח של העובר, שמגיע בשלב זה לאורך של כ-8-12 ס"מ. רגליו של העובר עדיין קצרות יחסית לשאר גופו, אך ידיו כבר מתארכות ונעשות פרופורציונאליות לגופו.
האיברים הפנימיים של העובר ממשיכים להתפתח: הכבד שלו מייצר כדוריות דם אדומות, מופרשים מיצי קיבה וגם בלוטת התריס מתפתחת כך שהעובר כבר מתחיל לייצר גם הורמונים. העובר גם מתחיל להתאמן בנשימה, ו"נושם" את מי השפיר. הוא גם ממשיך להפריש שתן אל מי השפיר. כמות מי השפיר גדלה בהתאם להתפתחות התינוק, והמים מתחדשים בכל שלוש שעות.
הגבות מתחילות להתפתח בשבוע זה, וגם שיער הראש. בנוסף, בשלב זה מכסות את גופו שערות עדינות מאד, אשר מסייעות להגנה על העובר.
בשלב זה הרחם גדל ולרוב כבר ניתן להבחין בהריון. נשים רבות בוחרות בשלב זה לרכוש בגדי הריון, לנוחות מרבית.
שינויים פיזיולוגיים נוספים צפויים בשלב זה של ההריון: לרוב מופיע פס כהה (linea negra) היורד מאזור הטבור במורד הבטן. הופעתו טבעית ונורמלית, ונובעת מן השינויים ההורמונאליים בגוף. ניתן גם לראות התכהות וגדילה של הפטמות.
במקביל, השיפור בתחושות הפיזיות ממשיך, וניתן לחוש ביותר רעננות ביחס לשבועות הקודמים
כשהלב גדל
משקלו של העובר מגיע בשבוע זה לכ-70 גרם, בהחלט התפתחות מהירה. הוא ממשיך לזוז הרבה בתוך הרחם, מניע את ידיו ואת רגליו ולעיתים גם מוצץ אצבע.
רגליו של העובר מתארכות בשבוע זה, וכך גם שערו. בלוטות שונות בגופו מתפתחות: בלוטות הזיעה, למשל, ובלוטות הטעם. אף על פי שעיניו של העובר עדיין עצומות, הוא מסוגל להבחין באור. למעשה, אם מאירים על הבטן בפנס חזק, ככל הנראה העובר ינסה להניע את עצמו רחוק ממקור האור.
עורו של התינוק דק ושקוף בשלב זה, וניתן לראות דרכו את כלי הדם. העובר גם ממשיך "לנשום" את מי השפיר, על מנת לחזק ולפתח את הריאות.
סביב שבוע זה ניתן לבצע בדיקה בשם "סקירת מערכות מוקדמת", שכשמה כן היא – סוקרת את מערכות הגוף של העובר, בשלב מוקדם יחסית של ההריון. בניגוד לסקירת המערכות המאוחרת, שנעשית סביב השבוע ה-20 להריון, הסקירה המוקדמת אינה נחשבת לבדיקה בסיסית או קריטית לתקינות ההריון, וכל אחת תנהג כפי שהורו לה רבותיה. בסקירה המוקדמת ניתן לגלות בעיות מבניות אצל העובר, ומקובל לומר שניתן לגלות בה כ-75% מן הבעיות שניתן לגלות גם בסקירה המאוחרת. במקרים מסוימים ניתן לגלות בסקירה המוקדמת בעיות או מומים שניתן לטפל בהם עוד במהלך ההריון, או מיד לאחר הלידה.
בשלב זה נוצרים שינויים שונים בגוף. הבטן תופחת באופן משמעותי, ובגדי הריון כבר נדרשים, במרבית המקרים. לבה של האם גדל גם הוא עם התפתחות ההריון, ובשלב זה הוא מזרים אל הגוף 20% יותר דם מאשר לפני ההריון. בשל כך, כלי הדם מתרחבים, ונוצרת לעיתים נטייה מוגברת לדימומים מהאף. גם גודש באף נפוץ בשלב זה.
חששות ולחצים נפוצים גם הם בשלב זה של ההריון, ובנוסף נפוצות גם תופעות של פיזור, קושי בריכוז, רשלנות לא אופיינית, שכחה תכופה וכן הלאה. התופעות הללו, המכונות בחיוך אצל נשים רבות "טפשת הריון", נפוצות מאד בהריון והן טבעיות לחלוטין. בדרך כלל, הן חולפות במלואן לאחר הלידה.
תנועות עובר!
אורכו של העובר מגיע בשבוע זה לכ-12 ס"מ, ומשקלו מגיע ל-80-85 גרם. עצמותיו ממשיכות להתחזק, ומרבית מערכות גופו כבר פועלות. מערכת הדם בגופו פועלת, והלב מזרים אליה דם באופן סדיר, שלפוחית השתן פעילה ומתרוקנת אחת ל-40 דקות בערך. אברי הרבייה מתפתחים, ובשלב זה כבר ניתן לזהות בבדיקת אולטרסאונד אם מדובר בבן או בבת. אם מדובר בבת, בשבוע זה כבר נוצרות בשחלותיה של התינוקת ביציות קטנטנות.
משבוע זה ניתן לבצע בדיקת דם שנקראת "סקר ביוכימי", ומוכרת יותר בשם "חלבון עוברי". מדובר בבדיקת דם פשוטה, ובה נבדקים חלבונים והורמונים מסוימים המופרשים בזמן ההריון. זוהי בדיקת סקר, שנועדה לזהות סיכון של העובר ללקות בתסמונת דאון ובמספר תסמונות אחרות. בדיקה זו אינה נחשבת לבדיקה בסיסית שחשובה לתקינות ההריון, וכל אישה תעשה כפי שמורים לה רבותיה.
בדיקה נוספת שניתן לעשות החל משבוע זה היא דיקור מי שפיר. בבדיקה זו מחדירים מחט דקה אל שק מי השפיר, תחת הנחיה של בדיקת אולטרסאונד, כדי למנוע פגיעה בעובר, ושואבים מעט ממי השפיר, אשר נשלחים לבדיקת מעבדה. באמצעות בדיקה זו ניתן לזהות או לשלול קיום של מחלות גנטיות מסוימות, הפרעות כרומוזומאליות וגם הפרעות בסגירת התעלה העצבית של העובר. בבדיקה עצמה ישנו סיכון נמוך מאד (כ-0.5%) לפגיעה בהריון. גם בדיקה זו אינה בדיקה בסיסית שחשובה לתקינות ההריון, וכל אישה תעשה כפי שיורו לה רבותיה.
החל משבוע זה, עשויה להגיע תחושה חדשה ומרגשת במיוחד ולהפוך לחלק אינטגרלי של ההריון – התחושה של תנועות העובר. נשים רבות מתחילות לחוש בתנועות בשבוע זה, אך רבות אחרות עדיין לא חשות בכך עד השבוע העשרים, ולעיתים גם מעט לאחר מכן. לרוב, בהריונות מתקדמים חשים בתנועות העובר בשלב מוקדם יותר מאשר בהריון ראשון, בין השאר כיוון שהתחושה כבר מוכרת, ויודעים למה לצפות.
התופעות הפיזיות בשלב זה מתמתנות, בזכות התייצבות של רמות ההורמונים המופרשות בגוף.
בלי נעלי עקב
העובר הקטן גדל במהירות, ונעשה דומה יותר ויותר לתינוק של ממש. בשבוע זה הוא מגיע לאורך של יותר מ-12 ס"מ, ומשקלו מגיע ל-100-140 גרם. במקביל לגדילה, העובר זקוק ליותר חמצן ומזון. לכן בשבוע זה נוצרת התעבות והתחזקות של חבל הטבור ושל השיליה. בשיליה נמצאים בשלב זה אלפי כלי דם, אשר אחראיים לאספקת החמצן והמזון לעובר.
בשבוע זה ישנה התפתחות חשובה נוספת – נוצרת שכבת שומן בשם "שומן חום" על גופו של התינוק. שכבה זו ממשיכה להתפתח בשבועות הבאים, ותפקידה לסייע לתינוק שייוולד לשמור על חום גופו.
בשבוע זה גם שמיעתו של העובר מתפתחת ומשתפרת, והוא כבר עשוי להיבהל מרעשים חזקים בסמוך אליו.
בשלב זה של ההריון נפח הדם של האם גדל באופן משמעותי, והוא עתיד להמשיך לגדול במקביל להתפתחות ההריון. התוצאה של נפח הדם הגדל היא הופעה של הפרשות שונות, מרובות מהרגיל – כמו זיעה מרובה, נזלת או גודש באף, הפרשות מוגברות מהנרתיק וכדומה. בשלב זה עשויים גם להופיע ורידים בולטים באזור החזה.
מלבד זאת, הבטן ממשיכה לגדול, ונשים רבות חוות שינוי במרכז הכובד של גופן בשל כך. מומלץ להגן על הבטן בשלב זה, ובעיקר להימנע מנפילות – בעזרת הימנעות מפעילות שיש בה סיכון לנפילה, או באמצעות הימנעות מנעילת נעלי עקב אשר מגדילות את הסיכוי למעידה. עם זאת, גם בשלבי ההריון המתקדמים חשוב לחגור חגורת בטיחות בעת נסיעה ברכב, אף שהחגורה מונחת על הבטן.
ישנים על הצד
בשבוע השמונה עשר, העובר ממשיך את ההתפתחות המהירה שהחל בשבועות הקודמים. משקלו מגיע כבר קרוב ל-200 גרם, ואורכו מגיע לכ-14-15 ס"מ. תוספות חדשות שמגיעות לגופו בשבוע זה הן שכבת המיילין – שכבת הגנה שעוטפת את תאי העצב, שתמשיך להתפתח לאורך ההריון ולאחר הלידה, ובנוסף – טביעות האצבעות הייחודיות של העובר.
העצמות ממשיכות את תהליך ההתקשות שלהן, ורפלקס הבליעה משתפר גם הוא, כך שהעובר ממשיך לשתות ממי השפיר המקיפים אותו.
גם שמיעתו של העובר מתפתחת עוד, וכעת הוא יכול לשמוע את פעימות הלב של אמו, וגם את זרימת הדם שלה.
בשלב זה של ההריון כבר מרגישים בדרך כלל בבירור בתנועות. גם אם עדיין לא – זה תקין. במקביל, הבטן ממשיכה לגדול, ונשים רבות חשות בשלב זה קושי במציאת תנוחת שינה נוחה. הבטן כבר גדולה מכדי לישון עליה, ושינה על הגב עלולה לגרום ללחץ של הרחם על כלי הדם, ולעיתים לקושי בנשימה. מומלץ לשכב על הצד, וניתן להסתייע בכריות תמיכה, ייעודיות או שאינן, כדי לתמוך בגב או להגביה רגל אחת.
בעקבות העלייה בנפח הדם וההתרחבות של כלי הדם, שממשיכה גם בשבוע זה, מופיעות לעיתים סחרחורות וגם לחץ דם נמוך. על מנת להקל על הסחרחורות, כדאי להקפיד לקום באיטיות, הן מישיבה והן משכיבה, ולא "לקפוץ" מהמיטה או הכיסא.
מחצית הדרך
השבוע העשרים מציין את אמצעו של תהליך ההריון. נקודת האמצע בתוך 40 השבועות. בשבוע זה, אורכו של העובר מגיע לכ-25 ס"מ, אך הוא גם מתחיל להתמקם בתנוחה עוברית, כך שבמדידה חיצונית אורכו נראה שמגיע לכ-17 ס"מ. משקלו של העובר כבר מגיע ל-260-280 גרם.
השכבה השומנית, הדומה לשעווה, שהחלה להיווצר בשבוע הקודם ולכסות את עורו של התינוק מתפתחת בשבוע זה. שמה המקצועי של השכבה הזו הוא vernix caseosa, או ורניקס, והיא נועדה להגן על עורו של העובר, וגם להקל את מסעו העתידי בתעלת הלידה. עורו של העובר בעצמו מתחיל להתפתח מן העור הדקיק של תחילת ההריון לעור בעל שלוש שכבות – תת עור, דרמיס ואפידרמיס.
העובר גם ממשיך לבלוע את מי השפיר – פעולה שמסייעת להתפתחות של מערכת העיכול שלו.
בשלב זה, חלקו העליון של הרחם כבר מגיע לגובהו של הטבור, והבטן בולטת החוצה באופן משמעותי. לעיתים ניתן לחוש בקושי בנשימה, כתוצאה מהלחץ שהרחם הגדל מפעיל על הריאות. תחושה זו ממשיכה לאורך רוב השבועות הבאים, עד שלקראת הלידה העובר צונח מעט כלפי מטה, מה שמקל על הנשימה.
נפח הדם בגוף ממשיך לגדול, והגוף זקוק לשם כך לכמויות גדולות של ברזל. חשוב לאכול תזונה עשירה בברזל – בשר, עוף, ירקות ירוקים, דגים העשירים בברזל ועוד. נשים רבות רואות בבדיקות דם שגרתיות רמות נמוכות של המוגלובין (חלבון שאחראי על העברת החמצן מן הדם אל תאי הגוף) או של ברזל, ולעיתים קרובות יש צורך גם בתוסף ברזל, מלבד התזונה.
סביב שבוע זה מומלץ מאד להירשם לקורס הכנה ללידה. את הקורס מומלץ לתכנן כך שיסתיים לפני השבוע ה-37 להריון, כדי שניתן יהיה להגיע ללידה עם הכנה מתאימה מראש.
פרפרים בבטן
בשבוע זה העובר כבר מגיע למשקל של כ-230 גרם, ואורכו כאורך של קישוא – 15-16 ס"מ. הגפיים כבר נעשים פרופורציונאליים לשאר חלקי הגוף. המוח מתפתח באופן משמעותי בשבוע זה, ומתפתחים בו תאי עצב מוטוריים, אשר אחראים לכך שהעובר כבר מבצע תנועות גוף רצוניות, ולא רק נע בחופשיות ברחם. בתוך המוח נוצרת גם חלוקה לאזורים האחראים על חמשת החושים.
השיער העדין שצמח בשבועות הקודמים על גוף התינוק מכסה כעת את כל גופו, ועתיד להיעלם רק סמוך ללידה. על עורו הדק והעדין של העובר מגנה גם שכבה דמוית שעווה, אשר מונעת מהעור להיסדק. בפיו של העובר מתחילים להיווצר ניצנים של שיניים קבועות, בנוסף לשיני החלב שכבר נוצרו בשבועות הקודמים.
בשבוע זה מרבית הנשים כבר חשות בתנועות העובר. בשלב הראשון התנועות מורגשות כמעין רפרופים עדינים, ממש "פרפרים בבטן". בהמשך, וככל שהעובר יגדל, יהפכו התנועות העדינות האלה לתנועות חזקות ולבעיטות של ממש.
בשלב זה עלולים להיווצר כאבים בבטן התחתונה, שנוצרים בגלל מתיחת שרירי הבטן, אשר תומכים ברחם. הכאבים הללו חולפים לאחר מנוחה. אם גם בזמן מנוחה חשים בכאב, יש לפנות לבדיקת רופא.
רמות האסטרוגן בגוף עולות בשלב זה של ההריון, ויחד איתו – גם רמות של פיגמנט המלנין. כתוצאה מאלה יתכנו תופעות כמו כפות ידיים אדומות מאד, כתמים כהים בעור הפנים, הזרועות והירכיים, והתכהות של צלקות ונמשים. בשלב זה חשוב מאד, עוד יותר מהרגיל, להישמר מחשיפה ממושכת לשמש, ולהקפיד על שימוש בקרם הגנה.
הכתמים, אגב, נעלמים בדרך כלל לגמרי או כמעט לגמרי לאחר הלידה.
סקירת מערכות
המחצית השנייה של ההריון מוצאת את העובר כשהוא כבר נראה ממש כמו תינוק קטנטן. משקלו מגיע לכ-300-360 גרם, ואורכו – לכ-26 ס"מ. למרות הגדילה המשמעותית שעבר במחצית הראשונה של ההריון, הוא עדיין קטן מספיק כדי לנוע בחופשיות ברחם. רק לקראת סוף הטרימסטר השני הוא יתמקם בתנוחה בסיסית קבועה.
את מזונו מקבל העובר בעיקר דרך השיליה, אך הוא גם מקבל סוכרים שמגיעים דרך מי השפיר. עד עתה, הכבד של העובר הוא שייצר תאי דם אדומים. גם בשבוע זה הכבד מייצר אותם, אך הייצור העיקרי של תאי הדם האדומים עובר החל משלב זה בעיקר אל מח העצם.
שלב זה נחשב לשלב הקל ביותר של ההריון. עם זאת, גם בו קיימות תופעות נפוצות כמו קושי בנשימה, כתוצאה מהלחץ של הרחם על הריאות; צורך תכוף להתפנות, בעקבות הלחץ המקביל על שלפוחית השתן; וורידים נפוחים, בעיקר ברגליים, כתוצאה מהלחץ של הרחם על הוורידים שמזרימים את הדם מן הרגליים אל הלב. מומלץ מאד ללכת ברגל הליכה קלה וקצרה בכל יום, במטרה להמריץ את זרימת הדם לגוף ולמנוע או להקל על הופעת הוורידים הבולטים.
תנוחת השינה המומלצת בשלב זה היא על הצד – ורצוי על צד שמאל.
בשלב זה כבר ניתן לחוש בתנועות העובר בבירור, ואפשר להתחיל לעקוב אחריהן ולזהות את הזמנים בהם העובר פעיל יותר, ואת השעות השקטות יותר, בהן הוא נח.
במקביל, זה השלב שבו מומלץ לגשת לבדיקה של סקירת מערכות מורחבת. הסקירה היא בדיקת אולטרסאונד רגילה, אלא שהיא מקיפה את כל חלקי גופו של העובר ובודקת את תקינות ההתפתחות בכל הפרמטרים.
תינוק קטן של ממש
בשבוע זה מתפתחת מערכת העצבים של העובר באופן משמעותי. הוא כבר מסוגל לחוש מגע בקצות העצבים, ולכן בבדיקת אולטרסאונד אפשר לראות שהוא נוגע בפניו ובגופו, וגם מוצץ את אצבעו לעיתים תכופות יותר. בלוטת הפנקריאס, אשר אחראית על הפרשה של הורמונים, מתפתחת גם היא בשבוע זה, וכך גם הגבות והעיניים – אשר למרות התפתחותן הרבה, עדיין חסרות צבע.
הפרופורציות של העובר כבר דומות לאלה של תינוק, אך הוא עדיין קטן – משקלו מגיע לכ-420 גרם, ואורכו לכ-27-28 ס"מ.
בשלב זה, הבטן ממשיכה לגדול בקצב מהיר יותר. אצל נשים רבות מופיעים סביב שלב זה סימני מתיחה בצידי הבטן, ולעיתים גם בירכיים ובחזה. הסימנים הללו מגיעים כתוצאה מהגדילה המהירה של אברי הגוף. אין אפשרות למנוע את הופעתם של הסימנים, אך ניתן להקל על הגירוד שמתלווה אליהם לעיתים, וגם למתן את ההתפתחות שלהם, באמצעות שימוש בקרם גוף יעיל או ייעודי לנושא.
תופעה נוספת שעשויה להופיע בשלב זה היא התכווצויות קלות של הרחם. אף שההתכווצות מטרידה לעיתים, היא אינה מסוכנת. עם זאת, אם ההתכווצויות חזקות מאד, או שהן מופיעות בתדירות של למעלה מ-4 פעמים בשעה, כדאי לגשת להיבדק.
תינוק אחד ויחיד
השבוע העשרים ושלושה מסמן את התחלת ההתפתחות המשמעותית של ריאותיו של העובר. נוצרים בהן נימים קטנים ומרובים, שאחראים על יכולתו של התינוק לנשום לאחר הלידה.
תאי העור של העובר מתפתחים במהירות, אך שכבת השומן שתחתם מתפתחת באיטיות רבה יותר. לכן בשבוע זה, עורו של העובר רפוי ומכווץ. עורו של העובר, שהיה בתחילת הדרך שקוף, מקבל כעת צבע אדמדם. השיער העדין שמכסה את העור מתכהה מעט. העובר, שמשקלו מגיע בשבוע זה לכ-400-450 גרם, ממשיך להתפתח ולגדול בהדרגה על מנת להיות מוכן לקראת הלידה.
בשלב זה של ההריון מתחילים להיווצר הבדלים התפתחותיים בין עובר לעובר. עשויה להיות סטייה קלה מערכי הנורמה של המשקל או האורך של העובר, כלפי מעלה או מטה. כל עוד הסטייה קלה, אין מקום לדאגה. זה פשוט מפני שאין שני תינוקות זהים…
בשלב הזה, בעיקר בגלל הבטן הגדלה, מגיעות גם תופעות שונות של חוסר נוחות. קשיי שינה נפוצים מאד, הן בשל הקושי למצוא תנוחת שינה נוחה, והן בשל הצורך להתפנות לעיתים תכופות, גם במהלך הלילה. כדאי מאד למצוא תנוחת שינה מתאימה ולהיתמך בכריות בהתאם לצורך, ובעיקר – חשוב לישון כמה שאפשר, למרות הקושי. המנוחה הרבה חשובה לגוף העובד כה קשה על התפתחות העובר.
נפיחות בקרסוליים, בעיקר בסוף היום, נפוצה אף היא בשלב זה, ונובעת מהלחץ של הרחם על הוורידים, ומהצטברות הדם בכלי הדם שברגליים. הרמה של הרגליים למעלה בישיבה או בשכיבה, וכן מנוחה ושכיבה על הצד עשויים לסייע לנפיחות לרדת. מומלץ להימנע מעמידה ממושכת ככל האפשר.
עם זאת, אם נפיחות דומה מופיעה גם במקומות אחרים בגוף, חשוב לגשת אל הרופא להיבדק.
ההתכווצויות הקלות של הרחם עשויות להמשיך גם בשבוע זה, ואצל נשים רבות הן ממשיכות עד הלידה עצמה. אין צורך לדאוג – ההתכווצויות הללו תקינות, והן מכינות את הרחם לקראת הלידה הקרבה.
מעמיסים סוכר
העובר ממשיך לגדול באופן משמעותי, ומגיע בשבוע זה למשקל של כ-600 גרם ולאורך של כ-30 ס"מ. שכבת השומן שמתחת לעורו של העובר מתפתחת באופן משמעותי, ומסייעת לעובר לשמור על חום גופו. עם זאת, היא עדיין אינה מפותחת במלואה, כך שעורו של התינוק עדיין מכווץ ורפוי מעט.
ההתפתחות המשמעותית ביותר בשבוע זה היא ההתפתחות של הריאות. בתוך הריאות נוצרות בשלב זה הסתעפויות שבסופן נאדיות הריאה. הריאות גם מייצרות כעת חומר שמגן על הנאדיות ומונע מהן להידבק זו לזו. כך יוכלו הנאדיות להתחיל להתמלא באוויר כאשר התינוק ייוולד ויתחיל לנשום בכוחות עצמו.
גם חוש הטעם של העובר ממשיך להתפתח בשבוע זה, ומוחו מוסיף לגדול.
בשלב זה של ההריון כבר ניתן להבחין, באמצעות מעקב אחר תנועותיו, מתי העובר ישן ומתי הוא ער. ההתרחבות של הבטן והירכיים עלולה לגרום לגירוי בעור, במקביל להופעת סימני מתיחה. קרם לחות מתאים יכול לסייע להקלת התחושה. תופעה נפוצה נוספת בשלב זה היא יובש בעיניים, בו ניתן לטפל באמצעות טיפות עיניים פשוטות.
בין השבוע הנוכחי לשבוע ה-28, יש לעבור בדיקת GCT, המוכרת גם בשם "העמסת סוכר". זוהי בדיקת דם שנעשית לאחר שתיה של כמות מרוכזת של סוכר, והיא בדיקת סקר שנועדה לזהות סיכון להתפתחות של סוכרת הריונית. סוכרת הריונית מתפתחת בחלק מההריונות, ואם היא אינה מטופלת, היא עלולה לגרום לסיבוכים כמו עובר גדול מאד (מקרוזומיה) ובעיות נוספות. אם מתגלים ערכים גבוהים בבדיקת ה-GCT, ההריון מוגדר כהריון בסיכון, ויש לפנות למרפאת סוכרת מתאימה, על מנת לקבוע דרך טיפול מתאימה (הטיפול כולל בדרך כלל רק תזונה מותאמת, ובמקרים מסוימים גם תרופות ייעודיות).
חשוב להכיר גם סיבוכים אפשריים שעלולים להתרחש בשלב זה של ההריון, על מנת לטפל במקרים אלה בהקדם האפשרי. אחד הסיבוכים הנפוצים הוא צירים מוקדמים, שמתאפיינים בהתכווצויות חזקות ותכופות של הרחם, ולעיתים גם בדימום, בסימנים הדומים לאלו של דלקת בדרכי השתן, ועוד. סיבוך נפוץ נוסף הוא התפתחות של רעלת הריון, שמתבטאת בבצקות באזורים שונים של הגוף, בעליה בלחץ הדם וברמות החלבונים בשתן, בבחילות, הקאות, סחרחורות ולחץ בעיניים. במקרה שמופיעים חלק מן התסמינים הללו, חשוב לפנות אל הרופא בדחיפות על מנת לקבל טיפול מתאים שיסייע לתינוק להיוולד בבריאות, בעז"ה.
נעים בשיווי משקל
בשבוע זה מתעבה שכבת השומן שתחת עורו של העובר, והוא הולך ומשמין – משקלו מגיע לכ-700 גרם, ואורכו כבר מגיע לכ-34 ס"מ. עורו של העובר כבר נעשה חלק יותר, עצמותיו מתקשות עוד, וגם אוזניו של העובר מתפתחות כמעט במלואן. משערים כי בשלב זה העובר יכול לחוש מתי ראשו פונה כלפי מעלה ומתי כלפי מטה, בשל העובדה כי מערכת שיווי המשקל של הגוף מצויה באוזן התיכונה.
בשלב זה הבטן ממשיכה לגדול וגם ללחוץ על מערכת העיכול. כתוצאה מכך עלולות להופיע תופעות כמו צרבות ובעיות בעיכול. מומלץ לאכול ארוחות קטנות ותכופות, במקום ארוחות מלאות וגדולות. בנוסף, על מנת להקל על הצרבות, מומלץ להימנע ממאכלים מטוגנים, חריפים או שומניים מאד.
הבטן הגדולה יוצרת קושי הולך וגובר בשכיבה על הגב, ואכן מומלץ שלא לשכב בתנוחה זו זמן רב, ולהעדיף שינה על הצד.
תופעה נפוצה נוספת היא התעבות ומלאות של שיער הראש והגוף, תופעה אשר נובעת מן השינויים ההורמונאליים בגוף. במרבית המקרים, לאחר הלידה השיער יחזור לעוביו הרגיל.
חשוב מאד להקפיד על מנוחה רבה לאורך היום, ועל פעילות גופנית מתונה. חשוב גם להקפיד על שתיה מרובה.
הקולות של אמא
בשבוע זה ממשיכות הריאות להתפתח, והעובר ממשיך לנשום את מי השפיר, וכך "להתאמן" לקראת הנשימה האמיתית לאחר הלידה. העובר ממשיך לגדול ולהשמין, משקלו מגיע לכ-800-850 גרם, ואורכו כבר מגיע עד ל-35 ס"מ.
בשבוע זה מתפתחות עיניו של העובר כמעט לגמרי, ומופיעים גם ריסים. העיניים גם מקבלות צבע, אף כי צבע זה עדיין איננו סופי, ועשוי להשתנות גם לאחר הלידה. העובר אף מתחיל לפקוח את עיניו מעט, ולזהות הבדלים בין אור לחושך. גם אוזניו מתפתחות עוד ומזהות צלילים מתוך גופה של אמו, וכן צלילים חיצוניים. העצבים שבאוזניים מתפתחים, וכעת העובר גם מסוגל להגיב באופן מהיר לרעשים אותם הוא שומע.
בשלב זה של ההריון התנועות הולכות ונעשות חזקות יותר ויותר, ולעיתים כבר ניתן לחוש בהן גם במגע יד חיצוני על הבטן.
התכווצויות בשרירי הרגליים נפוצות בשלב זה. מומלץ לבצע תרגילי מתיחה לפני השינה, כדי להרפות את הגוף ולמנוע מן השרירים להתכווץ יתר על המידה. בשלב זה השינויים במרכז הכובד של הגוף, כמו גם משקל הגוף העולה, עלול לגרום לכאבי גב. חשוב לשמור על יציבה נכונה ועל זקיפות, ולהיזהר במיוחד בפעולות הכרוכות בהתכופפות.
חשוב מאד לשים לב לסימנים של רעלת הריון, אשר מתפתחת ב-3-7% מן ההריונות. ראייה מטושטשת, נפיחות בגפיים, עלייה מהירה ופתאומית במשקל וגם כאבי ראש עלולים להצביע על התפתחות של רעלת, ולחייב בדיקת רופא מהירה.
הטרימסטר השלישי: זה כבר מתקרב…
בשבוע זה מתחיל השליש השלישי והאחרון של ההריון, בשעה טובה. העובר כבר נראה ממש כמו תינוק, רק קטן ורזה יותר ממה שיהיה כשיוולד, בשעה טובה. בשלב זה הוא מתמקד בגדילה, ובהתפתחות של כמה מערכות גוף אחרונות וחשובות. מוחו של העובר נעשה מפותח ופעיל; הוא ישן וער במחזורים קבועים, ועיניו כבר נפקחות; שמיעתו מתפתחת, והוא כבר יכול לזהות את קולותיהם של הוריו. עם זאת, שמיעתו אינה חדה מאד – שכבת הורניקס, השכבה השומנית שמכסה את עורו של העובר, מערפלת מעט את שמיעתו.
העובר מגיע בשבוע זה לאורך של כ-36 ס"מ, ומשקלו מתקרב ל-900 גרם! למעשה, אם התינוק היה נולד בשלב זה, כבר היו לו סיכויים טובים לשרוד – אך כמובן, עדיף שימשיך לגדול ברחם באופן טבעי ובטוח.
בשלב זה, עם המעבר לטרימסטר השלישי של ההריון, מתחילה עלייה משמעותית יותר במשקל – במיוחד אצל נשים רזות מאד, או אצל נשים שלא עלו הרבה במשקל בשני השלישים הראשונים של ההריון. חשוב מאד שלא לנסות למנוע את העלייה במשקל, אלא להתמקד בתזונה בריאה ומאוזנת. מרבית המשקל שמתווסף כעת הוא משקלו של העובר עצמו, יחד עם עם משקל השיליה ומשקלם של עודפי הנוזלים שמצטברים בגוף בעקבות ההריון. לאחר הלידה, כאשר התינוק כבר לא יהיה ברחם וגם מרבית הנוזלים יתנקזו החוצה, חלק גדול מהמשקל שהתווסף בשלב זה – ירד באופן טבעי.
תופעה נפוצה בשלב זה של ההריון היא התכווצות שרירים ברגליים, שמתרחשת בעיקר בלילה, אך לעיתים גם ביום. הליכות קצרות, מתיחות והימנעות מעמידה ממושכת יקלו על התופעה.
בשלב זה ממליצים הרופאים על חיסון למחלת השעלת, שנועד להגן על האם כמו גם על עוברה מהידבקות במחלה.
שקית סוכר
בשבוע זה העובר ממשיך לגדול. הוא אמנם לא מתארך, אך משקלו עולה, בעיקר בזכות ההתפתחות של שכבת השומן שעל גופו, והוא מגיע למשקל של ק"ג אחד – כמו שקית אחת של סוכר! לעיתים קרובות עד לסוף השבוע הוא כבר יכול להגיע למשקל של 1100 גרם.
שערו של העובר מתארך וכך גם הריסים, ומוחו ממשיך להתפתח.
התפתחות משמעותית נוספת היא שהעובר מתחיל בשלב זה להתמקם בתוך הרחם, כחלק מההכנה לקראת הלידה. במרבית המקרים, הוא יתמקם כשראשו פונה כלפי מטה. עם זאת, עוברים רבים נמצאים בשלב זה בתנוחה שבה דווקא רגליהם פונות כלפי מטה, ובשבוע זה אין כל סיבה לדאגה – סביר להניח שהעובר יתהפך שוב, אולי אפילו מספר פעמים, עד שתתקרב הלידה.
בשלב זה ממשיכות התופעות שהחלו בשבועות הקודמים – כמו ההתכווצויות ברגליים וכאבי הגב. חשוב להמשיך ליטול תוסף ברזל, אשר מלבד תפקידו הברור, מסייע מעט גם להקלה על ההתכווצויות. מומלץ גם להימנע ככל האפשר מקפאין, אשר תורם להתכווצויות.
מביקורים חודשיים אצל הרופא, בשלב זה בדרך כלל מגדילים את התדירות של הביקורים לביקור אחת לשבועיים.
בתחילת ההריון, עם בדיקות הדם הראשוניות, נבדק גם סוג הדם. המטרה העיקרית היא לבדוק אם סוג הדם הוא בעל Rh שלילי, כלומר שאין בו אנטיגנים מסוג Rh. אם סוג הדם אכן כזה, יש לקבל סביב שבוע זה זריקת אנטי D, שמטרתה למנוע מגופה של האם לייצר נוגדנים לדמו של העובר – דבר שעלול להתרחש אם סוג הדם של העובר הוא בעל Rh חיובי. זריקה נוספת של אנטי D ניתנת מיד לאחר הלידה.
החלב מתחיל להגיע
בשבוע זה, משקלו של העובר כבר מעל ל-1.1 ק"ג, ואורכו כבר מגיע ל-36-37 ס"מ. הוא עדיין ממשיך לנוע הרבה בתוך הרחם, אך גודלו כבר מקשה עליו לנוע בחופשיות. כתוצאה מכך, מורגש לעיתים שינוי בסוג התנועות – במקום בעיטות חזקות, התנועות נעשות קטנות יותר – אך ממשיכות להיות תכופות וברורות. בשלב זה חשוב לשים לב לתנועות העובר, ולוודא שאין ירידה בכמות התנועות.
מוחו של העובר גדל ומתפתח, וגם ראשו גדל בהתאמה. מערכת השרירים של העובר מתחזקת, ועצמותיו מתקשות עוד. חשוב להקפיד בתקופה זו על תזונה עשירה בסידן, בחלבונים, בברזל ובוויטמין C, על מנת להעניק לעובר את כל הדרוש לו עבור ההתפתחות הזו.
בשבוע זה של ההריון העובר כבר מווסת את חום גופו בכוחות עצמו. ייצור כדוריות הדם האדומות בגופו עובר לגמרי מן הכבד אל מח העצם, והוא מפריש כחצי ליטר שתן ביום אל מי השפיר.
התפתחות חשובה נוספת בשבוע זה היא שהעובר מתחיל להפריש הורמונים מבלוטת האדרנל. ההורמונים הללו מפעילים את הורמון הפרולקטין בגופה של האם, שמתחיל לייצר חלב. כבר בשבועות הקרובים ניתן לעיתים לראות דליפה קלה של קולוסטרום – החלב הראשוני שנוצר לאחר הלידה, וכאמור, לעיתים גם לפניה.
בשלב זה, תופעות של קשיים במערכת העיכול נעשות נפוצות, בגלל הלחץ המתגבר של הרחם על מערכת העיכול. צרבות, עצירות וגם טחורים הם תופעות מוכרות בשלב זה. אם קיימים טחורים, ובעיקר אם יש דימום מהם, מומלץ לעדכן את הרופא ולקבל טיפול מתאים שגם יקל על הכאבים.
מתכוננים ללידה
השבועות מתקדמים, והלידה כבר נראית באופק. העובר גם הוא מתכונן כבר לשלב הבא, שבו יצא מן הרחם. הוא משמין, ועורו נעשה חלק יותר. משקלו מגיע לכ-1.3-1.4 ק"ג, ואורכו – לכ-38 ס"מ. העובר מסוגל בשלב זה לראות הבדלים בין חושך לאור, וגם לעקוב אחרי צללים. הוא יכול לשמוע צלילים ולזהות את קולה של אמו, וגם של אביו.
בשלב זה הרחם מכיל כ-750 מ"ל של מי שפיר המקיפים את העובר. ככל שיחלפו השבועות הבאים, כך תתמעט כמות מי השפיר, ואת מקומם יתפוס העובר עצמו. הצפיפות ברחם מתגברת, והעובר ממשיך להתמקם בתוכו.
בשלב זה של ההריון ישנה עלייה גדולה במשקל, ונוספת אליה גם תחושה של סרבול, שנובעת הן מן השינוי במרכז הכובד של הגוף, והן מהתרופפות של שרירי הגוף, אשר נובעת מהורמוני ההריון.
העייפות בשלב זה של ההריון גדלה, אך למרות זאת מומלץ להקפיד על פעילות גופנית קלה, כמו הליכה, מתיחות ואפילו שחייה קצרה. הפעילות הגופנית מעניקה אנרגיה לגוף, ומקלה גם על עצירות, אם קיימת. עם זאת, חשוב להיות קשובים לגוף, ולעצור את הפעילות כאשר מתעייפים.
הורמוני ההריון מתרבים גם הם, וכתוצאה מכך, מצבי רוח משתנים ופתאומיים שהיו קיימים בתחילת ההריון, חוזרים בשנית. הם משתלבים גם עם חששות טבעיים שמתפתחים לקראת הלידה, במיוחד אם מדובר בהריון ראשון. כדאי לדעת שתחושות אלה טבעיות, ולקבל תמיכה מאנשים קרובים. מומלץ גם לקרוא ולהכיר את מה שצפוי בשבועות הבאים כמו גם בזמן הלידה עצמה ובתקופה שאחריה. הידע מעניק שלווה.
דבר נוסף שכדאי לדעת הוא שהחל משבוע זה אין ליטול משככי כאבים אשר מכילים איבופרופן – כמו נורופן, אדויל, איבופן וכדומה.
ברקסטון-היקס
10 שבועות בלבד נותרו עד לתאריך הלידה המשוער, והעובר כבר מתחיל להיראות כמו תינוק של ממש: שכבת השומן שתחת עורו מתפתחת, וכתוצאה מכך צורת גופו של העובר מתעגלת, הוא משמין, עורו נמתח ומקבל גוון ורדרד. אורכו של העובר כבר מגיע לכ-40 ס"מ, והוא כבר שוקל כ-1.5 ק"ג.
את מזונו וגם את החמצן שלו, מקבל העובר דרך השיליה. בבדיקת רופא, בודקים כעת באופן סדיר את כמות מי השפיר שברחם. כשהכמות תקינה, ניתן לדעת שהעובר בולע מספיק מי שפיר, ובמקביל – מפריש מספיק שתן.
בשלב זה עדיין ממשיכים קשיי העיכול, ובמקביל גם קשיי הנשימה. אין מה לחשוש לבריאות התינוק – גם אם האם מתקשה בנשימה, העובר מקבל את כל החמצן שהוא זקוק לו דרך השיליה.
תופעה נפוצה בשלב זה של ההריון מכונה "צירי ברקסטון-היקס", אשר מכונים לעיתים "צירים מדומים". הצירים הללו הם התכווצויות של הרחם אשר מזכירות צירים, אך מדובר בהתכווצויות חלשות ולא סדירות, ולרוב הן אינן מכאיבות, אלא רק גורמות לתחושה מעט בלתי נוחה. עם זאת, אם ההתכווצויות סדירות מאד, מגיעות בתדירות של יותר מ-4 התכווצויות בשעה, או מתחזקות בהדרגה – חשוב לפנות לרופא כדי לשלול מצב של צירים מוקדמים.
המשקל עולה
העובר הולך ומתחזק, הולך וגדל. תנועותיו חזקות יותר ומורגשות היטב, כך שקל לעקוב אחריהן. גבותיו וריסיו מתארכים, ולעומת זאת השיער הרך שכיסה את כל גופו במהלך ההריון – מתחיל לנשור. גם שיער הראש עשוי להתארך – אך הדבר משתנה מילד לילד, שכן ישנם תינוקות שנולדים ללא שיער כלל, בעוד אחרים נולדים עם שיער מלא.
משקלו של העובר מגיע בשבוע זה לכ-1.7-1.8 ק"ג. בשבועות הקרובים הוא עתיד לגדול בצורה משמעותית, בעיקר בגלל התפתחות של שכבות שומן נוספות ושל רקמות שריר.
הלידה כבר מתקרבת, והגוף מתכונן לקראתה. כדאי לדעת שאם ההריון הנו מרובה עוברים, הלידה צפויה להתרחש מוקדם יותר מאשר לידה של תינוק אחד. הריונות של שלישיה מגיעים ללידה כבר סביב השבוע הנוכחי, ותאומים נולדים בדרך כלל לפני השבוע ה-37.
בשלב זה של ההריון ניתן לראות עלייה משמעותית במשקל, במקביל לעלייה המהירה במשקל העובר – אך לא רק בגללו, אלא בעיקר בגלל נפח הדם הגדל והולך. נפח הדם מגיע בשלב זה לכ-50% יותר מנפח הדם לפני ההריון. התוספת הזו נועדה לספק שתי מטרות: ראשית, על מנת להזין היטב את העובר, ושנית, על מנת לספק עודפי דם מספיקים כהכנה לאיבוד הדם שעתיד להתרחש בזמן הלידה.
תופעת ה"ברקסטון-היקס" נפוצה מאד סביב שבוע זה. כיצד ניתן להבדיל בין צירי ברקסטון-היקס לבין צירים אמיתיים? ישנם מספר סימנים בולטים שמסייעים להבחין בהבדל. ראשית, צירי ברקסטון-היקס הם צירים שאינם סדירים. צירים אמיתיים, לעומת זאת, מופיעים בתדירות קבועה, שהולכת וגדלה בהדרגה. צירים אמיתיים גם מתחזקים בהדרגה, בעוד צירי ברקסטון-היקס נותרים באותה עוצמה.
אפשר להבחין בהבדל באמצעות הליכה קלה – הליכה אינה משפיעה כלל על צירי ברקסטון-היקס, ואילו צירים אמיתיים נוטים להתחזק בעקבות הליכה. בנוסף, צירי ברקסטון-היקס ממוקדים בחלק הקדמי של הבטן, בעוד צירים אמיתיים מורגשים גם בגב, במותניים, בירכיים ולמעשה – בכל הגוף.
עם הראש ללידה
העובר, שמשבוע לשבוע נעשה דומה יותר לתינוק בן יומו, הולך ומשמין. שכבת השומן שמתפתחת בגופו תסייע לו לשמור על חום גופו בצורה טובה כשייוולד. מרבית עצמותיו של העובר כבר התקשו, אך עצמות הגולגולת שלו עדיין לא התאחו לגמרי – הן עתידות להתאחות רק זמן מה לאחר הלידה.
העובר כבר גדול ממש, ומשקלו מגיע לכ-1.8 ק"ג. הוא גם מתארך משמעותית, ואורכו מגיע ל-42-43 ס"מ.
בשלב זה, ריאותיו של העובר כבר מפותחות באופן כמעט מלא. את מרבית זמנו הוא מבלה ב… שינה, אשר מתאפיינת בשלבי שינה דומים לאלה של אדם מבוגר, כולל שנת REM, שלב השינה שבו אנו חולמים. כאשר הוא אינו ישן, העובר רואה צללים, שומע צלילים ועוקב באמצעות חושיו אחר הנעשה בסביבתו.
סביב שבוע זה העובר כבר מתמקם, בדרך כלל, בתנוחה שבה ייוולד. מרבית העוברים מתמקמים כשראשם כלפי מטה. במקרים מסוימים העובר מתמקם בכיוון ההפוך, כשרגליו כלפי מטה. במקרים אלה ניתן לבצע תרגילים מסוימים (בזהירות רבה, ובהדרכה של איש מקצוע בלבד) על מנת לעודד את העובר להתהפך. סמוך יותר ללידה, ישנה לעיתים אפשרות לבצע היפוך חיצוני, על מנת לסייע לעובר להתמקם בכיוון הנכון.
בשלב זה של ההריון, הגוף ממשיך להתכונן ללידה באמצעות התכווצויות קלות של הרחם. נפח הדם הגדול, אשר מרחיב את כלי הדם, גורם לעיתים ללחץ על העצבים בידיים וברגליים, מה שיוצר תחושות של עקצוץ, נימול קל ואפילו כאבים. ניתן להקל על אלה באמצעות מתיחת האצבעות, סיבוב של כפות הידיים והנעה של כפות הרגליים לעיתים תכופות. אם הידיים כאובות, מומלץ להגביה אותן באמצעות כרית בזמן השינה, כדי למנוע הצטברות של דם באזור הידיים.
קפיצת גדילה
קפיצת הגדילה של העובר נמשכת גם בשבוע זה, והוא עתיד לעבור השבוע את משקל 2 הק"ג, ולהגיע עד כ-2.2 ק"ג. השיער העדין שכיסה את עורו של העובר נעלם כמעט לגמרי, ושכבת הוורניקס שעל גופו מתעבה, כהכנה ללידה. העצמות, המוח, הלב והריאות מגיעים לשלבי ההתפתחות האחרונים שלהם, וההורמונים שממשיכים להיווצר בבלוטת האדרנל של העובר ממשיכים להפעיל את גופה של אמו ולעודד ייצור חלב. במקרה של דליפת קולוסטרום, אפשר להיעזר ברפידות הנקה.
בשבוע זה החשש מפני לידה מוקדמת יורד באופן משמעותי, מהסיבה הפשוטה שגם אם התינוק ייוולד כעת, יש לו סיכוי של 99% לשרוד, ורובם המוחלט של התינוקות שנולדים בשלב זה אף לא יסבלו מבעיות בעקבות הלידה המוקדמת.
בשלב זה גוברת בדרך כלל תחושת העייפות, והגוף דורש מנוחה רבה – אף שלעתים נעשה קשה יותר ויותר לישון. למרות הקושי, מומלץ לנוח ככל האפשר, כדי להעניק לגוף אנרגיה וכוח לקראת הלידה.
תופעה נוספת שעשויה להתרחש בשלב זה היא PUPPP – הופעה של פצעונים קטנים בירכיים ובבטן. לרוב זוהי תופעה רגילה, אשר חולפת ללא נזקים, אך למרות זאת, אם מופיעים פצעונים כאלה, מומלץ שרופא יראה אותם ויוודא שהם אינם נובעים מבעיה אחרת. גם גרד המופיע באזורים נרחבים של הגוף הוא תופעה שמחייבת בדיקת רופא.
כעת הוא הזמן ללמוד היטב על תהליך הלידה במסגרת קורס הכנה ללידה, על מנת לקבל מידע מדויק על הצירים, אופן הופעתם והדרך הנכונה למדוד את אורכם ואת תכיפותם, לקראת הלידה המתקרבת.
GBS – מה זה?
בשבוע זה העובר למעשה מוכן ללידה כמעט לחלוטין. כל מערכות גופו מפותחות, וההתפתחות כעת מתמקדת בעלייה במשקל. המשקל הממוצע של עובר בשבוע זה הוא כ-2.5 ק"ג, ואורכו הממוצע הוא כ-45 ס"מ – אך בשלב הזה של ההריון ההתפתחות שונה מאד מעובר אחד לרעהו. בממוצע, העובר עתיד לעלות כרבע ק"ג בכל שבוע במשך שלושת השבועות הקרובים, ולאחר מכן להאט מעט את קצב הגדילה. אך כידוע, תינוקות בריאים נולדים במשקלים שונים, כך שכל עוד המשקל של העובר אינו נמוך או גבוה באופן משמעותי, אין סיבה לחשש.
גודלו של העובר יוצר צפיפות ברחם, והוא ממלא את רוב שטח הרחם – שאר השטח נתפס על ידי השיליה ומי השפיר. תנועותיו של העובר כבר אינן חופשיות כשהיו, אך הוא מרבה להניע את ידיו ואת רגליו, ותנועותיו מורגשות היטב.
בשלב זה, הרחם כבר גדול פי 15 מגודלו המקורי! הוא מגיע בגובהו עד לצלעות, ונוצרת תחושה של כבדות ושל לחץ.
נשים רבות חשות כבר עכשיו קשר נפשי אל התינוק שבבטן, ורצון להגן עליו. אך גם אם התחושה הזו עדיין לא הופיעה, אל דאגה. היא תופיע בהמשך, ותתחזק במיוחד לאחר הלידה.
סביב שבוע זה רצוי לבצע בדיקת GBS. GBS הוא חיידק מסוג סטרפטוקוק B שעלול להימצא בנרתיק או בפי הטבעת. החיידק אינו מסוכן לאישה, ולא מתפתחת ממנו מחלה כלשהי. למעשה, 10-30% נמצאות חיוביות להימצאות החיידק. אך בזמן הלידה יש סיכון שהעובר, העובר בתעלת הלידה, ידבק בחיידק ויחלה. לכן מבצעים משטח המיועד לזיהוי החיידק, ובמקרה שהוא קיים, ניתנת הוראה לתת לאם אנטיביוטיקה ,עם קבלתה ללידה, על מנת להפחית את הסיכוי להדבקה. במקרה הלידה היתה מהירה מאד, והיולדת לא הספיקה לקבל אנטיביוטיקה, תינתן מנה של אנטיביוטיקה לתינוק שנולד.
רגע לפני הלידה
בשבוע זה משקלו הממוצע של העובר הוא 2.75 גרם, ואורכו כ-46-47 ס"מ. העובר ממשיך לגדול וצובר שומן באזור הלחיים והפנים. גם שרירי הפנים שלו מתחזקים בשלב זה. שכבת הוורניקס שמכסה את התינוק יורדת מעט, ובמקרים רבים העובר מתחיל לנוע מעט כלפי מטה, כהכנה ללידה.
כתוצאה מהירידה הזו, בשלב זה לעיתים קרובות הבטן, שהיתה עד כה גבוהה יחסית, יורדת מעט כלפי מטה. הירידה הזו משחררת מעט מן הלחץ על הריאות ועל מערכת העיכול, וכך התיאבון שאולי יורד מעט בתחילת השבוע עשוי לחזור, הנשימה נעשית קלה יותר והצרבות נוטות להיעלם. ב"תמורה", נוצר לחץ חזק יותר על שלפוחית השתן, וצורך תכוף עוד יותר להתפנות.
העובר כבר התמקם היטב בשלב זה, והוא מכין את עצמו ללידה. 96% מהעוברים מתמקמים כשראשם כלפי מטה. אם העובר ממוקם הפוך, בשבוע זה או בשבוע הבא יהיה הזמן המתאים לנסות לעבור היפוך חיצוני – הליך ידני שנעשה על ידי רופא, בבית החולים.
ככל שהלידה מתקרבת, כך עשויים להתרבות צירי הברקסטון-היקס. בשלב מסוים בשבועות הקרובים יופיעו, ככל הנראה, גם צירים אמיתיים. אל בית החולים, בהנחה שהוא נמצא במרחק סביר מהמקום בו נמצאת היולדת, מומלץ לצאת כאשר הצירים מופיעים במרווחים של כ-5 דקות זה מזה.
לרוב, לפני הופעת הצירים יופיעו סימנים מקדימים – נשים מסוימות סובלות מקלקול קיבה או שלשול קל. עשויות להופיע הפרשות המוכתמות מעט בדם, ואצל נשים מסוימות יופיע לקראת הלידה פרץ אנרגיה המכונה "קינון" – זוהי תופעה טבעית המעודדת את ההורים להכין את ה"קן", את הבית, לקראת הגעתו של התינוק החדש.
אם יש נזילה או דליפה של מי השפיר, יש לפנות לבית החולים. אצל אחוז מסוים של נשים פקיעת הקרומים, המכונה "ירידת מים", היא הסימן המתחיל את הלידה. גם אם הלידה לא התחילה ממש, כאשר הקרומים פוקעים ישנו סיכון לזיהום. במצב כזה יש להימנע מישיבה באמבטיה, ולהגיע לבית החולים לקראת הלידה.
מלבד סימני הלידה, ישנם מקרים נוספים בהם חובה להגיע בהקדם לבית החולים: במקרה של חום, ראייה מטושטשת או כאבי ראש חזקים, כאבים ברום הבטן.במקרה של דימום, או במקרה של ירידה בתנועות העובר.
תינוק מושלם ומוכן ללידה
בשבוע זה, העובר משלים באופן מלא את ההתפתחות של מערכות הגוף להן הוא נזקק על מנת לחיות מחוץ לרחם. מכאן ועד ללידה הדבר היחיד שישתנה באופן משמעותי הוא משקל גופו. אורכו הממוצע של עובר בשבוע זה הוא כ-47-50 ס"מ. לרוב, המשקל הממוצע של תינוקות זכרים יהיה גבוה יותר מזה של תינוקות בנות.
כעת, לקראת הלידה, העובר כבר מסוגל לאחוז דברים באצבעותיו, ולעיתים ניתן לראות אותו אוחז בחבל הטבור.
בשלב זה הגוף כבר מוכן באופן בסיסי ללידה, ונותר רק להמתין עד שהיא תתרחש בפועל. תופעה נפוצה בשלב זה היא ריבוי הפרשות מהנרתיק – לעיתים הפרשות צמיגיות מאד ועם כתמי דם. הפרשה כזו (הפקק הרירי) עשויה לרמוז על לידה קרבה, אך משך הזמן עד הלידה משתנה – ההפרשה עשויה להופיע שבועיים לפני הלידה, או רק מספר שעות לפניה. את הזמן שנותר עד ללידה מומלץ לנצל למנוחה רבה ככל האפשר, ולהתארגנויות אחרונות לקראת הלידה.
אפשר גם להתחיל להכין בשלב זה תוכנית לידה, כלומר מסמך המפרט את העדפותיה של היולדת לקראת הלידה. כל לידה שונה מאחרות, והתוכניות לעולם אינן מתגשמות במלואן. עם זאת, אפשר להחליט מראש כמה דברים בסיסיים, כמו האם להשתמש באפידורל או במשככי כאבים אחרים במהלך הלידה, האם ישנה העדפה לתנוחות לידה מסוימות, מי יהיו המלווים בלידה, האם להיניק מיד לאחר הלידה, נושאים הנוגעים לשימור או תרומה של דם טבורי, וכן הלאה.
רק עוד קצת…
העובר, שהוא למעשה כבר תינוק המוכן ללידה, מתכונן כעת ללידה בפועל: הוא נע כלפי מטה, לכיוון צוואר הרחם. בשלב זה כל מערכות גופו כבר מפותחות – המוח והריאות מתפקדים היטב, אך הם עתידים להמשיך ולהתפתח גם לאחר הלידה. לעיניו של העובר כבר יש צבע, אך הצבע הזה אינו תמיד סופי. לאחר הלידה, עשויים להתווסף פיגמנטים שישנו את צבע העיניים. לכן עיניים חומות או ירוקות, המכילות יותר פיגמנטים, יישארו כנראה בצבען, אך תינוק שנולד עם עיניים כחולות, המכילות פחות פיגמנטים – צבע עיניו עשוי להשתנות בשבועות הראשונים לחייו.
בשלב זה הבטן כבר יורדת, ונוצר צורך תכוף להתפנות. חשוב להמשיך לעקוב אחר תנועות העובר גם בשלב זה – אמנם כבר צפוף מאד ברחם, והתנועות של העובר אינן חופשיות – אך מספר התנועות נותר כפי שהיה, והאטה או העלמות של התנועות, חלילה, עלולה להצביע על בעיה ומחייבת בדיקת רופא דחופה.
בשלב זה הקרסוליים עשויים להיות נפוחים, וכך גם כפות הרגליים, בשל עודף המשקל והלחץ על כלי הדם. אך חשוב לשים לב לתופעות של נפיחות באזורים אחרים של הגוף, אשר עלולות להצביע על רעלת הריון.
את הזמן שנותר לקראת הלידה כדאי לנצל להכנות לקראת בואו של התינוק – גם הכנות טכניות, וגם הכנות רגשיות ללידה ולאמהות. זה גם הזמן להכין תיק לקראת הלידה, ובו כל מה שהיולדת תזדקק לו במהלך הלידה עצמה ובימים שלאחר הלידה. (כאן תוכלי לראות מה כדאי להכניס לתיק הלידה )
שמונה חודשים ושנה
העובר כבר אינו גדל במהירות של השבועות הקודמים. הוא מוכן, למעשה, ללידה, וגם מבחינה רפואית ההריון כבר הגיע לסיומו התיאורטי. העובר כבר ער וישן במחזוריות קבועה ויש לו רפלקס מציצה חזק. עורו ורדרד וגופו שמנמן. שיער רך צומח על ראשו ולעיתים ישנה פלומה עדינה גם על פניו, אוזניו וכתפיו. הפלומה הזו תנשור בתוך מספר ימים עד שבועות לאחר הלידה.
בשלב זה כל מה שאפשר לעשות הוא לנוח הרבה ולאגור כוחות לקראת הלידה. עם זאת, לא מומלץ לבלות את היום כולו במנוחה, גם אם הדבר מתאפשר, אלא למצוא תעסוקה שתסיח את הדעת מהלידה הקרבה, ותיצור תחושה רגועה ובטוחה.
אמרה עממית טוענת שהריון נמשך שמונה חודשים ועוד שנה… החודש האחרון של ההריון, שבו השינויים המשמעותיים פוחתים, ונותרים רק המשקל הכבד וההמתנה ללידה, אכן עשוי להיראות כבלתי נגמר, ולאתגר את הסבלנות. אך תעסוקה מתאימה וקבועה יכולה לסייע לשמירה על מצב רוח טוב ורגוע.
הנה הוא כאן!
זהו! 40 שבועות הגיעו לסיומם, ותאריך הלידה הגיע. בפועל, רק 6% מן היולדות אכן יולדות בתאריך הלידה המשוער שלהן… רובן יולדות לפניו או אחריו.
אם הצירים עדיין לא הופיעו, אין מה לדאוג. ניתן ללדת גם עד שבועיים לאחר התל"מ. עם זאת, אם השבוע הארבעים חלף והלידה עדיין לא התרחשה, יש לבקר אחת למספר ימים במרפאה למעקב "הריון עודף", על מנת לוודא שהעובר עדיין בטוח בתוך הרחם, ושלא נוצרת מצוקה. אל דאגה. הלידה כבר קרובה ממש. עוד מעט בעז"ה תהיי לאם.
מזל טוב!
אישה יקרה!
פורום זה מיועד לנשים בלבד, על מנת לשמור על איכותו ונקיונו.
משום כך לא ניתנת גישה ישירה לכל דורשת…
לכן כל הרשמת משתמשת חדשה עוברת לאישור הנהלת הפורום ובמידה ותאושר הבקשה, תקבלי פרטי התחברות במייל.
להרשמה מלאי את הפרטים הבאים:
