
מזבח קטנטן שעקדת
בעקבות… שיר שנכתב ברובו בימי האשפוז הקצרים שלאחר אובדן תינוקת, ל"ע, ברצונו יתברך. תשעה ירחי עמל כואבים וארוכים קדמו לסיומת הטעונה הזו. את הירחים צבעה התקוה, נקד הדמיון ועודדה הציפיה. המתנה בכליון עינים כזה, שכדי לקרבה לשכל וללב המתפקע מקוצר רוח ועבודה מתישה, הגיעה לידי מעשה ותכנונים לפרטי פרטים. [עוד מעט תהיה כאן בחדר עוד נשמה מלאכית, ידה הקטנה תתלטף