עקרת הבית היא אחד המגזרים המקופחים ביותר במדינת ישראל, לפחות מבחינת זכויותיה בביטוח הלאומי. מדובר במגזר שקט, לא מאוגד, העוסק בנתינה ולא תמיד יודע לקחת. עקרת בית על פי המוסד לביטוח לאומי היא אישה נשואה, בטווח הגילאים 18-62 המתגוררת עם בעלה תחת קורת גג אחת, והיא אישה שאינה עובדת ומתקיימת מהכנסתו של הבעל.

עיקר האפליה בפניה ניצבת עקרת הבית נגלית בבואה לבקש קיצבת נכות במקרה של אובדן היכולת לתפקד כעקרת בית עקב מחלה, תאונה או פגיעה אחרת.

קיצבת נכות כללית מוענקת למי שעומדת בשני תנאים מצטברים: נכות רפואית מזכה ואובדן כושר לתפקד.

עקרת הבית נאלצת לעמוד בתנאי זכאות רפואית מחמירים מאלו הנדרשים מאישה עובדת או מגבר כלשהו! מינימום שיעור הנכות הנדרש לאישה עובדת או לגבר הוא 40% נכות רפואית, ואילו לעקרת בית נדרש מינימום של 50% נכות רפואית.

בהמשך נדרשת האישה העובדת/הגבר (עובד או לא עובד) להוכיח כי איבדו 50% מכושר העבודה שלהם – אין ספק שלגבי אדם עובד מדובר בגורם מדיד (לפי שעות עבודה, הכנסה, אובדן מומחיות עקב מחלה וכיוצ"ב).

עקרת הבית נדרשת להוכיח שאינה יכולה להמשיך ולטפל במשק הבית כפי שעשתה בעבר. אישה זו צריכה להוכיח שאיבדה לפחות 50% מכושר העבודה במשק הבית שהיה לה לפני הפגיעה.

בעבר עקרת בית שהגישה תביעת נכות נשלחה ע"י המוסד לביטוח לאומי למכון להערכה תפקודית. במהלך הבדיקה התבקשה הנבדקת לבצע מטלות בית שונות, לדוגמה: קילוף תפוח אדמה, סחיטת סמרטוט רטוב וכדומה. במידה והאישה הצליחה להוכיח כי אינה מסוגלת לבצע מטלות אלה קיבלה אישור לאובדן היכולת לתפקד כעקרת בית.

בדיקה זו זכתה לביקורת רבה ונשים רבות חוות אותה כמשפילה. עוד טענו הנשים כי בדיקה קצרה ולא ממצבה זו אין בה כדי להוכיח אובדן תיפקוד במשק בית הכולל עשרות מטלות שונות ובייחוד, את הקושי שבעשייה מצטברת. גם העובדה כי לא נקבעו קריטריונים ברורים ל"אובדן תיפקוד במשק הבית" חסמה את דרכן של נשים רבות לקבלת קיצבת נכות.

בשנים האחרונות לא מועברות כל הבדיקות התפקודיות למכוני הבדיקה אלא שבמקרים בהם סבור הרופא המנתב שאין נכות רפואית מזכה בשיעור של 50% לפחות או שרופא זה סבר שיש לאישה אי כושר מלא – היא אינה מופנית לבדיקה במכוני הבדיקה אלא הקביעה נעשית ע"י פקיד התביעות בסניף. כלומר – הכל או לא כלום!  עניין זה הוא מבורך וחוסך מנשים רבות שמצבן חמור מאד בחינה תיפקודית מיותרת.

אולם הצד השני בעייתי ביותר – אם לאישה אכן אחוזי נכות נמוכים מאד והרבה מתחת ל50% הרי שאין טעם לשלוח אותה גם לבדיקה תיפקודית והדבר מובן. אלא שלעיתים קרובות מצבה הרפואי של האישה "גבולי" מבחינת אחוזי הנכות הרפואיים.פוסק שאין בידו סמכות להחליט לעניין כושר התיפקוד של עקרת הבית ייתכן וייטה לכיוון המקל שהרי ההחלטה הסופית היא ממילא לאחר הבחינה התפקודית. פוסק שיש בידו הסמכות שלא להפנות כלל את האישה לבדיקה תיפקודית – עלול לפסוק גם במקרים גבוליים ל"חומרה" ולמנוע מהאישה להוכיח כי איבדה את כושרה לתפקד במשק הבית והיא זכאית לקיצבת נכות…

הקושי להוכיח כי האישה איבדה את כושרה לכבס, לקפל כביסה, לנקות וכיוצ"ב הוא רב משום שהכושר כאן אינו מדיד כמו מי שעובדת בעבודה מוגדרת מחוץ לבית. לכך יש להוסיף את העובדה שנשים רבות סובלות ממגוון בעיות רפואיות ולא מבעיה אחת בלבד, כך שיש צורך להוכיח את השפעת כל אחת מהבעיות על כושר התפקוד.

הרכב הקצבה לעקרת בית: קצבת בסיס+קצבת תלויים עבור שני ילדים מתחת לגיל 18 אשר אינם מקבלים קצבה בעצמם. עקרת בית אינה זכאית לתוספת עבור בעלה גם אם אינו משתכר.

קצבת התלויים משולמת רק לאחד מההורים כלומר כאשר הבעל מקבל תוספת תלויים האישה לא תהיה זכאית לתוספת זו.

גובה הקצבה המקסימאלית נכון להיום: 5,229 ש"ח כל חודש

אישה עובדת נחשבת לאישה אשר בארבע השנים האחרונות עבדה 12 חודשים רצופים או 24 חודשים לא רצופים, גם אם בעת הגשת התביעה כבר אינה מועסקת.

הזכאות לאישה עובדת אשר משתכרת בעת הגשת התביעה מתקיימת רק כאשר האישה  מרוויחה שכר הנמוך מ- 6,014 ש"ח ברוטו (מתעדכן מדי פעם) 

אישה שאינה מועסקת בעת הגשת התביעה עקב מצבה הרפואי יכולה לקבל קצבה מלאה, אישה עובדת המשתכרת שכר נמוך יכולה לקבל קצבה חלקית הכל בהתאם להחלטת הוועדה בדבר היקף אובדן כושר העבודה שלה.

עמ"נ לקבל קצבת נכות על האישה לעבור שני שערים: השער הראשון רפואי והשני תפקודי כלומר, עליה להוכיח שהיא סובלת מבעיות רפואיות ברמה מזכה על פי התקנות של 40% לפחות ובנוסף, כתנאי מצטבר, להוכיח שאיבדה את כושר עבודה בצורה מלאה או חלקית 

מורכבות התשובה באשר לשאלה האם מתקיימת זכאות מחייבת התייעצות לגבי עמידה ברף המזכה הן מבחינה רפואית והן מבחינה תפקודית.

הרכב הקצבה המשולם לאישה עובדת עפ"י ההגדרה הינו קצבת בסיס+קצבת תלויים (עבור שני ילדים מתחת לגיל 18 אשר אינם מקבלים קצבה בעצמם) +זכאות לתוספת עבור הבעל כאשר אינו מקבל קצבה אחרת כגון קצבת אברך ו/או אינו משתכר מעל 6014 ש"ח ברוטו לחודש (מתעדכן)

קצבת התלויים משולמת רק לאחד מההורים כלומר כאשר הבעל מקבל תוספת תלויים האישה לא תהיה זכאית לתוספת זו.

גובה הקצבה נכון להיום: 6,421 ש"ח

תקנות ילד נכה כוללות רשימת עילות מזכות שנקבעו ע"י המחוקק. אנו מזמינות אותך לקרוא את המאמרים המקצועיים הנכללים באתר ואשר מתארים את רשימת העילות המזכות ומתייחסים לקריטריונים הקבועים לגבי כל אחת מהעילות המזכות.

חשוב לציין כי חלק מהעילות הינן עילות בעלות מדדים קבועים כגון זכאות בגין חרשות או עיוורון וישנן עילות שהקריטריונים המנויים בהם פתוחים לפרשנות כגון עילת "השגחה חלקית" או עילת "עיכוב התפתחותי" או עילת "בעיות תקשורת" ואחרות.

כמו כן חשוב לציין כי המוסד לביטוח לאומי אינו חייב לקבל איבחונים כגון אבחון אוטיזם והוועדה הרפואית רשאית לדחות את האיבחון המוצג ע"י ההורים ולקבוע כי לא מתקיימת זכאות.

עוד חשוב לציין כי מי שעונה כילד על עילת זכאות לפי הרשימה אינו חייב לענות על תנאי נוסף (בניגוד למבוגרים החייבים להוכיח גם אובדן כושר עבודה הנובע מהבעיה הרפואית), מי שאינם עונים על אחת מהעילות המזכות למרבה הצער, לא יזוכו בקצבה ואפילו מצבם הרפואי מורכב וקשה.

עוד חשוב לציין כי ניתן לקבל זכאות בגין שילוב של עילות מזכות ולכן כדאי להתייעץ בכל מקרה לגופו לגבי זכאותו של הילד.

על פי התקנות ישנן שלוש רמות של זכאות לקצבה והסכומים המשולמים בגין כל קבוצה הינם:

קצבה בשיעור של 50% תזכה את הילד ב – 1,268 ש"ח

קצבה בשיעור של 100% תזכה את הילד ב – 2,608 ש"ח

קצבה בשיעור של 188% תזכה את הילד ב- 4,773 ש"ח

הערה: ילדים אינם זכאים לקצבת שירותים מיוחדים ויכולים להיות זכאים לקצבת ניידות.

כל אדם מעל גיל 18 אשר עונה על תנאי הזכאות לנכות רפואית ונכות תפקודית (אובדן כושר עבודה) הנובעת ממנה, יכול להיות זכאי לקצבה מלאה או חלקית ולתוספות על פי חוק.

בנקודת המעבר בין קצבת ילד וקצבת מבוגר חשוב לציין כי לא כל ילד שהיה זכאי לקצבת ילד נכה יהיה זכאי לקצבה כמבוגר. המוסד שולח לכל ילד שהיה זכאי לקצבה והגיע לגיל 18 הזמנה להיבדק כמבוגר, אין לטעות ולחשוב כי הדבר מבטיח זכאות לקצבת מבוגר.

לעיתים ישנה זכאות לקצבת ילד אשר אינה מתקיימת אצל מבוגרים לדוגמא במקרים של חרשות. חרשות אינה נחשבת, באופן עקרוני, לפגימה הפוגעת בכושר העבודה ולכן ייתכן מצב של ילד שקיבל קצבה בגין חרשות עד גיל 18 וכמבוגר לא יהיה זכאי לקצבה כלל. לעומתו, ייתכן ילד שסבל ממחלת מעיים אשר לא זיכתה אותו בקצבה כילד, בהעדר עילה מזכה על פי תקנות ילד נכה אולם מתקיימת כעילת זכאות לנכות רפואית אצל מבוגר וכאשר היא משפיעה על כושר העבודה יכול אותו ילד, אחרי גיל 18 להיות זכאי לקצבה כמבוגר.

חשוב להתייעץ בנקודת המעבר מילדות לבגרות עמ"נ לאפשר רצף בקבלת הקצבאות.