את המושג "כאבי מחזור" מכירה כל אישה בגיל הפריון. כאבים אשר מופיעים בימים שלפני קבלת הווסת ובמהלכה הם נושא שכיח מאד, ותקין, כמובן. אבל ישנן נשים שאצלן הכאבים הללו חריגים בעוצמתם עד בלתי נסבלים. מה זה אומר?
במקרים מסוימים, כאבים חזקים מאד בזמן קבלת הווסת יכולים להצביע על מחלה כרונית שאינה מוכרת מספיק – אנדומטריוזיס. זוהי מחלה גיניקולוגית, דלקתית וכרונית, שפוגעת בעיקר בנשים בגיל הפוריות. במקרים מועטים היא פוגעת בנערות צעירות, עוד לפני קבלת הווסת הראשונה, או בנשים מבוגרות, לאחר המנופאוזה. למעשה, כ-10-15 אחוזים מהנשים בגיל הפוריות סובלות מאנדומטריוזיס.
מהי המחלה הזו, אנדומטריוזיס?
הרחם בנוי משני סוגים של רקמות: רקמת שריר (מיומטריום), ורקמה רירית (אנדומטריום). בתהליך הדלקתי של אנדומטריוזיס, תאים מרקמת האנדומטריום גדלים מחוץ לרחם – בדרך כלל בחלקים אחרים של מערכת הרבייה הנשית, כמו החצוצרות או השחלות, ולעיתים במקומות אחרים בחלל הבטן והאגן, כמו שלפוחית השתן והמעיים. התאים הללו מושפעים מהתהליכים ההורמונאליים בגוף האישה, ולכן עלולים להתחיל לדמם במקביל לזמן הווסת. אלא שבניגוד לדם הווסת, שמתנקז החוצה מן הרחם, לדם היוצא מן התאים הללו אין לאן להתנקז. התוצאה היא היווצרות של נזקים שונים, כמו רקמת צלקת שנוצרת סביב רקמת האנדומטריום, היווצרות של ציסטות (אנדומטריומות) או הידבקויות בין הרקמה לבין איברים הסמוכים אליה. לאנדומטריוזיס מספר דרגות חומרה, שנקבעות בהתאם לכמות התאים שאינם במקומם ולסוג – וכמות – הסיבוכים שנוצרים כתוצאה מכך.
תסמינים
לאנדומטריוזיס ישנם מספר תסמינים נפוצים. הראשון שבהם הוא, כאמור, כאבים חזקים במיוחד בזמן הווסת, יותר מהכאב הנפוץ והסטנדרטי. במקביל, ייתכן גם דימום רב יותר במהלך הווסת, או דימום ממושך יותר. בנוסף, עלולים להופיע כאבים בזמן קיום יחסים, כאבים כרוניים באגן, הפרעות במערכת העיכול – כמו עצירות או שלשולים, כאבים, דם ביציאות ועוד, וכן עייפות כרונית ומצב רוח ירוד. במקרים חמורים יותר, עלול להיות גם קושי בקליטה של הריון.
הסיבה להתפתחות של אנדומטריוזיס היא בגדר תעלומה, הגורמים אינם ברורים לחלוטין. ישנם מספר גורמים שזוהו כקשורים להתפתחות של אנדומטריוזיס, כמו גורמים גנטיים, גורמים סביבתיים, גורמים הקשורים למערכת החיסונית ועוד. אך סיבה ישירה וברורה אינה ידועה. נמצאה שכיחות גבוהה יותר של אנדומטריוזיס אצל נשים שיש במשפחתן נשים נוספות הסובלות מהמחלה, אך הגורם הגנטי אינו חד משמעי, כיוון שיש לא מעט נשים שסובלות מהמחלה והן יחידות במשפחתן.
אבחון וטיפול באנדומטריוזיס
האבחון הראשוני נעשה באמצעות תשאול. כאשר מופיעים אצל אישה התסמינים הנ"ל, מתעורר חשד לאנדומטריוזיס. לרוב מבצעים אולטרסאונד גיניקולוגי, ולעיתים גם MRI של אזור האגן, כדי לזהות את הנגעים. אבחון מוחלט נעשה באמצעות ניתוח לפרוסקופי, בו מוציאים נגע או חלק מהנגע ומאבחנים אותו בצורה מדויקת. האבחון חשוב משום שבאמצעות טיפול מוקדם ניתן למנוע את ההתפשטות של המחלה לאזורים נוספים, להקל על התסמינים ולמנוע בעיות פוריות עתידיות.
הטיפול באנדומטריוזיס מתחלק בדרך כלל לטיפול בכאבים – הכולל תרופות רגילות לשיכוך כאבים ולעיתים גם תרופות נוגדות דלקת, ולטיפול הורמונאלי – שנועד להפחית את השינויים ההורמונאליים בגוף, במטרה למנוע מן הרקמות החריגות לדמם וליצור נזקים. במקרים מסוימים נשקל טיפול ניתוחי, על מנת להוציא את הנגעים.
ישנן עדויות רבות ליעילות של טיפולי רפואה משלימה שונים על ההתפתחות של אנדומטריוזיס. טיפולים כמו פיזיותרפיה של רצפת האגן, יוגה, פילאטיס, דיקור סיני וכדומה עשויים לסייע. בנוסף, מומלצת תזונה שמכוונת להפחתת הדלקתיות בגוף. את הדיאטה המתאימה מומלץ לקבל באופן פרטני מדיאטנית שמתמחה בתחום, משום שהדיאטה המתאימה עשויה להשתנות מאישה לאישה, בהתאם לנתונים ספציפיים.
